בתורה יש הכול, ולכן לא מפתיע שאפשר לקבל תובנות רבות גם על כתיבה. השבוע התחלנו פרשת בראשית אז חשבתי שזה זמן מעולה להתחיל לכתוב לכם את הרעיונות והתובנות שעלו לי ממנה בתור אחת הפרשות המדהימות ביותר אם לא ה-.

תיהנו, ואשמח לתגובותיכם למטה.

ששה ימים

אם הבורא כל יכול, מדוע הוא בורא את העולם בששה ימים במקום ברגע אחד?

אני חושבת שזה בא להראות לנו שדברים חשובים, מהותיים ומורכבים עלינו לעשות בשלבים. גם אם אנחנו יכולים לעשות קיצורי דרך. וכתיבת ספר זה גם סוג של מעשה בריאה של עולם, ולכן עלינו לעבוד באופן מסודר. לא לוותר על שלבים בתהליך כמו שלב התכנון או שלב של עריכה ספרותית או עריכה לשונית כדי שבסופו של דבר נוכל להסתכל על כל הספר ולומר "כי טוב מאוד".

תהו ובוהו

בעצם הדבר הראשון שהבורא בורא זה את התהו ובוהו ורק אחריו (ממנו?) הוא מתחיל לברוא אור ואת כל יתר הבריאה. כך גם בכתיבה. הטיוטה הראשונה של הכתיבה תמיד תהיה תהו ובוהו וממנה נתחיל להבדיל בין האור והחושך, העיקר והטפל, הכתיבה הטובה והחלקים הפחות טובים. אז אל תתבאסו אם יצא לכם ממש גרוע. זה טבעי. וזוהי רק ההתחלה.

"נעשה אדם בצלמנו כדמותנו"

"ויברא אלוקים את האדם בצלמו, בצלם אלוקים ברא אותו, זכר ונקבה ברא אותם" – כשאנחנו בוראים וממציאים דמויות עלינו לברוא אותם בצלמנו כדמותנו. ככל שהדמויות שלנו יהיו יותר אנחנו כך נדע לכתוב אותם באופן עמוק יותר ואמין יותר. אל תכתבו על דמויות אמריקאיות אם כל הקשר האישי שלכם לאמריקה הוא טיול לניו יורק ודיסניוורלד וצפייה בסרטים. אל תכתבו על עולה חדש מאתיופיה אם אין לכם שום קשר למישהו כזה. כך עם מחלות וכדומה. אצל סופר טוב יש משהו ממנו בכל דמות ודמות. אם זה תכונת אופי מסוימת שמוגדלת ומועצמת, אם אלה כמה תכונות מעורבבות של בני משפחה וחברים קרובים שהוא מכיר, אם זה עיבוד של מצב או אירוע או חוויה שהתרחשו באמת וכדומה. הפיחו בכל דמות משהו מעצמכם.

ואל תפחדו מגניזה ומעריכה מסיבית

סופה של הפרשה היא זו: "וירא ה' כי רבה רעת האדם בארץ… וינחם ה' כי עשה את האדם בארץ ויתעצב אל לבו. ויאמר ה' אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה, מאדם עד בהמה, עד רמש ועד עוף השמיים כי ניחמתי כי עשיתים. ונוח מצא חן בעיני ה'" – גם אחרי תכנון טוב לא תמיד יוצא מה שרצינו. הכתיבה פשוט רעה. אז נכון שזה מעציב ומבאס, אבל אל תפחדו לגנוז את עבודתכם ולהשאיר אותה במגירה אם היא לא מספיק טובה. אל תהססו להפוך הכול עם איזה "מבול" ולעשות עריכה ושכתוב מסיבי. מצד שני, אם אתם כבר גונזים, מצאו בכל זאת את הנקודה הנחמדה שמוצאת חן בעיניכם ושמרו אותה. אולי היא תתגלגל לטקסט אחר שלכם מתישהו.