הצייר והביקורת
מעשה באמן צעיר, שסיים 5 שנים ארוכות וקשות של לימודי ציור ורצה לבחון את יכולותיו בתחום. הוא צייר ציור מושקע מאוד, הניח אותו על כן תצוגה באחד מהקניונים המקומיים, וכתב מתחת לציור:
"אני צייר מתחיל, ואני מעוניין לקבל ביקורת על הציור שלי. כל מי שרואה כאן בעיה, טעות בפרופורציה או במשחק הצבעים וכדומה – שייקח בבקשה את העט השחור שהשארתי למטה, ויסמן לי איקס על המקום הבעייתי".
למחרת חזר הצייר המתחיל לקניון ועיניו חשכו. בד הציור היה שחור כמעט לחלוטין מרוב סימני האיקסים שצוירו בכל מקום. בבושת פנים הוא הוריד את ציורו מהכן, יצא מהקניון וחשב לעצמו: "אין לי עתיד בציור".
הוא לקח את הציור למורה האהוב עליו ביותר מתקופת הלימודים וסיפר לו על הניסיון המר שעבר וכיצד הביקורת השלילית גרמה לו לפקפק ביכולתו ובכישוריו.
שאל אותו המורה: "האם תוכל לצייר ציור זהה לציור הזה?"
"בוודאי", ענה הצייר המתחיל, וניגש מיד למלאכה.
כעבור שלושה ימים הציור השני היה מוכן, זהה לחלוטין לקודמו. הצייר והמורה לקחו את הציור החדש, הניחו אותו על כן תצוגה בקניון אחר, והצייר החל לכתוב מתחת לציור את בקשתו. המורה עצר אותו, לקח את העט השחור וכתב מתחת לציור הודעת משלו, עם נוסח שונה במקצת:
"אני צייר מתחיל, ואני מעוניין לקבל ביקורת על הציור שלי. מי שרואה פה בעיה כלשהי, שירגיש בבקשה חופשי לתקן ולשפר את הציור בעזרת העט השחור שהנחתי למטה."
השניים יצאו מהקניון והמורה הנחה את תלמידו לחזור בעוד חודש ולראות את התוצאות.
האומן הצעיר לא הצליח להתאפק וכבר למחרת הוא חזר לקניון, אך הופתע לגלות שאף אחד לא נגע בציור. גם שבוע לאחר מכן אף אחד לא תיקן כלום, ואפילו אחרי שחיכה חודש שלם, האומן עדיין לא ראה שום תיקון או ביקורת על יצירתו.
האמן הצעיר חזר אל המורה שלו וסיפר לו ששום תיקון לא בוצע במשך כל החודש.
"אתה רואה?" אמר לו המורה, "להעביר ביקורת ולהגיד מה לא בסדר כולם יודעים, אבל לתקן ולשפר את היצירה שהכנת במו ידייך אף אחד אחר לא יכול. למד להתעלם מאנשים שרק מבטלים את מעשייך, והתייחס רק לאלו אשר יכולים גם ללמד אותך".
—-
אני מסכימה מאוד עם הסיפור והתובנה שלו, אבל מעניין שכשזה נוגע לביקורת על מה שכתבתם, אפילו את 'מה לא בסדר' רוב האנשים לא יצליחו לסמן לכם, אלא יגידו שהכול נהדר או יסמנו שגיאת כתיב קטנה ולא יראו שכל הפרק צריך להימחק או להיכתב מחדש.
אני ב'כתיבה טובה' עושה את כל המאמצים גם להצביע לסופר על הבעיות הגדולות והמשמעותיות בספרו וגם ללמד אותו למה הן בעייתיות וכיצד לתקנן. מאוד חשוב לי שהסופר יבין את הרציונל מאחורי התיקונים כדי שילמד וישתפר להבא. כך הוא לא רוכש ממני רק שיפור לכתב ידו, אלא גם שיפור למיומנותו כסופר.
אתם מוזמנים לשלוח אליי את ספריכם לקבלת חוות דעת מקצועית, עריכה וליווי בתהליכי הכתיבה ובחירת אופן ההוצאה לאור
באהבה
עדי
[email protected]
להפוך צפרדע לנסיך – קסם העריכה והשכתוב
בין אם אתם כותבים רומן, ספר עסקי, בלוג או רק סטטוסים בפייסבוק עדיין עריכה יכולה לשפר את הטקסט בעשרות מונים.
קבלו הסבר על סוגי העריכה הקיימים וטיפים לעריכה עצמית
אשמח לתגובות!
באהבה
עדי
האם נהנית היום?
הקטנצ'יק שלי בן שבעת החודשים נכנס היום לפעוטון.
הוא נהנה מאוד.
איך אני יודעת?
כי כשהגעתי לקחת אותו הביתה
הוא שכב על הבטן על שטיח הפעילות ושיחק בצעצוע,
אמרתי לו שלום, והוא חייך אלי, והמשיך לשחק.
הרמתי אותו, והוא חייך אליי, אמר לי משהו בג'יבריש
ואז כמעט קפץ מהידיים שלי לעבר הצעצועים שעל הרצפה.
הנחתי אותו שוב על הבטן, והוא חזר לשחק, מתעלם ממני.
כשאוהבים לעשות משהו
לא רוצים להפסיק,
ואם כן הייתה הפסקה אז שמחים לחזור.
גם אני נהניתי היום מאוד.
סוף סוף, לאחר 'חופשה' שבה כמעט ולא הצלחתי להגיע למחשב
חזרתי היום לעבוד וסיימתי עריכה שהתעכבה.
ווווואאאאאוווו! איזה כיף!
אני מקווה שגם אתם חזרתם לעבודה או ללימודים
בשמחה והנאה, התרגשות וציפייה.
אני מקווה שכמוני זה קורה לכם בכל יום ראשון.
תחושת ה"איזה כיף! חוזרים לעבודה!"
אבל אם מה שאתם עושים כיום לא מספק אתכם,
ואתם לא מאושרים ב- 100%
זה הזמן לחשוב מה אפשר לשנות, להוריד או להוסיף לחיים שלכם.
ולי יש הצעה:
אם אתם חושבים שתהיו מאושרים הרבה יותר, כמוני, לעבוד בעריכת ספרים
כתוספת הכנסה או כעסק, אני מגבשת קבוצה לקורס ייחודי בארץ
שבו אלמד את הסודות שלי והשיטות שלי לעריכה ספרותית
אכשיר עורכים ספרותיים ואעביר עבודה בתשלום לטובים.
כאן הפרטים על קורס העריכה
(הקורס מצוין לעורכים לשוניים שרוצים לקבל כלים לעריכה ספרותית)
אז שנה טובה, מהנה ומרגשת!
עדי
שלבי תהליך העריכה
**המאמר כתוב בלשון זכר, אך כמובן מתייחס לשני המינים**
מי שחושב שהוא יכול לכתוב משהו וזה מיד יהיה ראוי לפרסום – טועה בגדול! אין דבר כזה אפילו אצל הסופרים המפורסמים ביותר. בשירה, אמנם, ניתן למצוא דברים כאלה: שירים שנכתבו מתוך פרץ השראה ונכתבו באופן מושלם, אבל מצד שני על שירים רבים ישבו המשוררים שעות ושברו את הראש על כל פסיק ואות. במאמר הזה אנסה לסכם את כל תהליך ההגהה
שלב 1 – בדיקת איות ודקדוק ממוחשבת
מיד לאחר הכתיבה הראשונית, אם כתבת על דף הקלד את הטקסט למחשב. הקלדה זו יכולה להיות עוד שלב בשכתוב, ראה שלב 3. כעת הפעל בוורד את בודק האיות והדקדוק ועבור על הטקסט שלך. טקסט המשופע בטעויות כתיב והקלדה משאיר רושם רע ולא מקצועי, ואם ספרך נמצא על הגבול בין קבלה להוצאה לאור או לא, זה עניין שיכול להכריע לכאן או לכאן. השיטה הכי קלה ומהירה היא הבודק בוורד, אך זכור שהבודק אינו מסוגל לזהות טעויות כתיב אשר הופכות מילה אחת למילה נכונה אחרת. למשל אם כתבתם 'עם' במקום 'אם' או 'הרס' במקום' ארס', זה לא ייחשב לך כטעות. לכן, אל תסתמך עליו בלבד. אם אינך בטוח במשהו – פתח מילון או התייעץ עם מישהו.
שלב 2 – מנוחה
כעת הנח את כתב היד שלך בצד לכמה ימים (לכותבים מתחילים מומלץ אפילו לחודשיים!), ונסה אף לא לחשוב עליו. הרבה בעיות בהגהה מתפספסות מהסיבה שהכותב מכיר בעל פה את מה שהוא כתב וקורא מהזיכרון שלו ולא את מה שכתוב באמת.
שלב 3 – בדיקת טעויות ראשונית
חזור ליצירתך לאחר ששכחת את רוב מה שכתבת, וקרא אותה בעינים חדשות. נסה לקרוא אותה כאילו זו פעם ראשונה שאתה נתקל בטקסט הזה, כאילו אין לך מושג מי הן הדמויות או מה יקרה בסוף. אפשר אפילו לקרוא בקול רם כדי לראות איך הטקסט נשמע, והאם יש משפטים ארוכים מדי. חפש שגיאות כתיב, משפטים לא מובנים, חוסר הגיון או אמינות, בעיות בזמנים (למשל: קודם כתבת שהוא אוכל את הכריך ורק אחר כך שהוא מורח את הגבינה על הלחם ואוכל) ובעיקר, שאל את עצמך האם הדיבור וההתנהגות של כל דמות מתאימה לאופייה? מדוע הדמות עשתה מה שעשתה? ('כי ככה רציתי' או 'כי זה יותר מגניב' אינן תשובות נכונות. התשובה חייבת לבוא מאופייה של הדמות) האם העלילה הגיונית? מעניינת? חפש חורים וטעויות בעלילה
שלב 4 – למתקדמים, חיפוש מוטיבים
הגהה גבוהה יותר למתקדמים – חפש מוטיבים שחוזרים בטקסט או דברים שהיו יכולים להוות מוטיבים. האם המוטיב באמת תורם לסיפור? מעמיק את הבנת הקורא או מאפשר רובד נוסף של קריאה? האם הוא נחוץ לחלוטין? אם לא, הורד אותו וחפש מוטיב אחר. אם כן, בדוק האם הופעותיו אינן מוגזמות או פחותות מדי
שלב 5 – קריאה ביקורתית
קרא את הכול שוב. האם אתה מרוצה? האם אתה מרגיש שחסר משהו או שיש עודף ממשהו? האם אתה חושב שמה שיצא באמת תואם או טוב יותר ממה שרצית להביע? אם אינך מרוצה, נסה לשים את האצבע בדיוק על מה שמפריע לך ונסה לתקן זאת
שלב 6 – קבלת ביקורת מאחרים
תן את הטקסט לקריאה של חברים (כדי שיעלו לך את האגו) ולקריאה של אדם שאתה סומך על דעתו, כי הוא נותן לך ביקורת אמיתית
שלב 7 – הגהה נוספת ונוספת
חזור על כל השלבים שוב. ושוב. ושוב. ושוב. ועוד פעם אחרונה. ועוד פעם אחרונה ודי. ועוד פעם כדי להיות בטוח. ועוד פעם… עד שתהיה מרוצה לגמרי ויהיה לך מוצר מושלם. אה, אגב, ב'מושלם' הכוונה היא בדרך כלל או למצב בו אתה תקיא אם תקרא עוד מילה אחת מהסיפור הזה או למצב בו הסיפור הגיע למלוא הפוטנציאל שלו ואין לך יכולת לשפר יותר. אני לא זוכרת של מי האמירה הבאה ואם אני מצטטת נכון אבל נאמר שמפסיקים את ההגהה ומפרסמים את הספר כאשר אתה יודע שתתחרט על הספר רק קצת…
זה התהליך על קצה המזלג. אתם מוזמנים להשאיר שאלות והערות,
ואנסה להגיב בהקדם וגם להוסיף פוסטים מעמיקים יותר בנושא.
בהצלחה!
על אלוהים ועריכה
בראש השנה אלוהים כותב בספרו את הפרק הבא של חיינו, ורק כעבור 10 ימים חותם את העניין. (בעצם, גמר החתימה הסופי הוא רק בעוד שבועיים נוספים, לאחר סוכות, בשמחת תורה.)
שימו לב לזה – בורא העולם, הכול יכול והכל-יודע, מקדיש זמן קבוע מראש בו הוא אומר לנו: "כן, אכתוב הכול ביומיים של ראש השנה, אבל אני מקציב עוד זמן בשביל לשנות ולתקן." זה מפני שהוא מכיר בחשיבותה של עריכה. ואם הוא עצמו פועל כך, אנחנו הקטנים בוודאי שצריכים לנהוג כך גם.
כתיבה, טובה ככל שתהיה, זקוקה לעריכה.
אין ספר שיוצא לאור בהוצאה לאור שמכבדת את עצמה שלא עובר עריכה. כן, גם עמוס עוז, דוד גרוסמן, אשכול נבו וכל סופר וסופרת שתחשבו עליהם, עוברים עריכה. הם אגב, סביר להניח, מעריכים את העריכה יותר מכולם.
תמיד יש מה לתקן ולשפר. תמיד.
על כל כותב לקרוא שנית מה שכתב, לוודא שאין שגיאות כתיב, פיסוק ודקדוק , לוודא שהביע את הרעיונות שרצה להביע בדרך הטובה ביותר ושהקורא לא עלול להתבלבל ולהבין דברים אחרים, וכדומה. פעמים רבות זמן העריכה והשכתוב ארוך יותר משמעותית מאשר זמן הכתיבה. זאת כיוון שעולים לנו רעיונות חדשים, כיוון שכעת אנו רואים את הדברים בפרספקטיבה שונה (רואים את ההתחלה ואת הסוף טוב יותר מאשר קודם), כיוון שאנו נמצאים במצב רוח ומצב מושעות שונה מאשר היינו בזמן הכתיבה ועוד סיבות רבות.
ושוב, בואו ניקח דוגמה ממה שעושה אלוהים. הוא כותב בראש השנה ואז נותן לנו את האפשרות לשנות (ע"י תפילה, תשובה וצדקה, לפי המסורת). כך גם סופר צריך לנהוג – לכתוב את מה שרצה ואז לתת לאחרים, עדיף כמובן למישהו מקצועי, להציע הצעות לשכתוב ושינוי. זאת כדי שנקבל גם את הפרספקטיבה של מישהו חיצוני, שפחות קשור רגשית למה שכתבנו, שרואה את הדברים אחרת ולא יודע למה התכוונו מלבד הבנה של מה שנכתב בפועל.
אז שתהיה לכולם גמר חתימה טובה!
עדי
הטעות הגורלית שעושים כותבים רבים
אם הווידאו לא עולה תוך כמה רגעים – לחצו כאן
איך סיפור נולד? על שירים, סיפורים ותינוקות
איך תינוק נולד? הרהורים לגבי ההבדל בין שירים, סיפורים ותינוקות
כולנו יודעים איך שיר נולד: "בהתחלה זה כואב, אחר כך יוצא החוצה וכולם שמחים, ופתאום, איזה יופי! הוא הולך לבד. איך שיר נולד? כמו תינוק." [הכבש השישה עשר \ יהונתן גפן]
יהונתן גפן, ככל הנראה בתור גבר, התייחס אך ורק לרגע הלידה עצמו. זה אולי מתאים ללידת שיר הנולד מתוך רגע השראה מרוכז וכואב וזהו זה, אבל ספר, ואפילו סיפור קצר זה 'סיפור' אחר לגמרי.
בתור אמא שילדה רק לפני שלושה שבועות את בתה השנייה (תמונות בפייסבוק) אני יכולה להעיד שהלידה עצמה היא החלק הקל. החלק הקשה יותר הוא הטיפול השוטף והחינוך היומיומי שנועד לעצב את הרך היילוד, לבנותו ולהפכו לאדם טוב, מנומס, נותן מעצמו, ומוצלח. אפילו עם הבנות המקסימות, הרגועות והממושמעות שלי זה עדיין דורש המון זמן, מאמצים והתעסקות.
כך זה גם עם סיפורים. ללדת אותם זה החלק הקל יחסית. פשוט לשבת ולשפוך את המילים על הדף. אבל כדי שהסיפור ייצא טוב ומוצלח דרושים הרבה יותר מאמצים והתעסקות. וכמו ששלב הלידה של תינוק קצר בהרבה משלב הטיפול והחינוך, כך גם שלב העריכה והשכתוב הוא בדרך כלל ארוך יותר משלב הכתיבה, וגם חשוב יותר בהרבה מובנים.
אז זיכרו – כמו שאין ילד שלא צריך לחנכו, כך אין סיפור שלא צריך עריכה.
שיהיה בהצלחה!