<פיו, נשיפת רווחה>

אחרי כשבוע של החלמה מהעומס אני יכולה סוף סוף לארגן את המחשבות מספיק

כדי להביא לכם את התובנות שלי משבוע הספר האחרון.

את שבוע הספר 2016 התחלתי בנתניה שפתחה יריד ספרים אלטרנטיבי לסופרים עצמאיים.

זה היה נפילה. הגיעו ממש מעט אנשים ממה שציפו ורובם פשוט עברו במבט מהיר על הספרים ולא ממש התעניינו.

הסתבר לי מאוחר יותר בערב שרוב האנשים היו בטוחים פשוט שמדובר ביריד שיהיה פתוח כל השבוע

ולכן לא הגיעו או רק הסתכלו ותכננו לבוא לרכוש ביום אחר.

תובנה 1: כשאתם עושים משהו חד פעמי דאגו שזה יהיה ברור בפרסומים שלכם!

תובנה 2: באופן כללי בכתיבה שלכם, הבינו שאחרים קוראים את מה שכתבתם ולא את מה שחשבתם עליו.

דאגו לקרוא את הטקסטים שלכם בעיניים טריות כאילו אינכם יודעים כלום על הדמויות או המשך העלילה ובדקו האם הכול מובן כפי שהייתם רוצים שיובן.

אז היה די יבש. ממני קנו רק ספר אחד, וכך גם מהדוכנים שהיו לימני ולשמאלי,

ולמרות שהדוכן עצמו ניתן לנו בחינם, בכל זאת נסיעות, וסחיבת ספרים וזמן…

בקיצור, ראיתי שעלה הרבה מרמור מהסופרים בדוכנים.

רובם עזבו מוקדם, וגם בזמן שהיו שם די רטנו.

אני נהניתי מכל רגע.

לרגעים ארוכים פשוט עזבתי את הדוכן שלי לבד, טיילתי בין הדוכנים האחרים ופגשתי אנשים.

פגשתי סופרים שערכתי את ספרם כמו תמי גל מלכה, יוסי עמנואל ויוסיפיה פורת

פגשתי את הסופרים ליאור עקירב, עופר מלמד, אילת סווטיצסקי,

ופגשתי את עמית וסיגלית עשת, ואת מעצב הספרים איתמר לב ארי

ועוד כמה שמות שעד אז אז הכרתי רק כשם בפייסבוק,

אז נתתי להם פרגונים וקיבלתי מהם פרגונים חמים, ובכך העמקתי את הקשר עמם.

תובנה 3: העמיקו קשרים עם סופרים אחרים כי עזרה הדדית תמיד טובה

ובזמנים שהייתי בדוכן שלי

שוחחתי עם זו שישבה לידי ונתתי לה טיפים לשיווק הספר שלה.

כך שבעוד שאחרים הגיעו, התבאסו והלכו,

אני הגעתי, חיזקתי קשרים, יצרתי קשרים חדשים, עזרתי למישהי ונהניתי.

תובנה 4: זה לא מה שיש, זה מה שתעשו ממה שיש. מצאו בכל מצב איך אפשר למנף אותו ולהוציא ממנו יותר.

לכיכר רבין הגעתי פעמיים השנה והייתה לי חוויה שונה לחלוטין מאשר שנה שעברה.

בשנה שעברה בעיקר עמדתי בדוכן ומכרתי את הספר שלי,

והשנה כמעט ולא יצא לי לעשות זאת בעצם.

הסתובבתי המון.

ביומיים הללו ראיתי יותר סלבריטאים ממה שראיתי כל ימי חיי בערך.

עברו שם ארז טל, אהוד ברק (עם זקן מזעזע), ליאון רוזנברג, השחקנית המתוקה יעל לבנטל (ביקשתי להצטלם אתה אבל כנראה שמרוב התרגשות בסוף לא הצטלמנו)

ואפילו את אבי קושניר ראיתי לרגע באותו בוקר כשאכלתי בקפה לנדוור ליד תאטרון הבימה.

פגשתי גם מרצה שלי מהתואר הראשון בספרות שהגיע לקדם ספר שירים חדש שלו.

אבל חשוב יותר, פגשתי אנשים מהתחום והמקצוע.

פגשתי את אורלי לוי מהוצאת אוריון ושוחחנו ארוכות – עוד נעשה משהו יחד אין לי ספק.

פגשתי את הבנות המקסימות מהדוכן של מיכלי, הסופרות העצמאיות אריאלה באום, אורית פטקין וחברותיהן שלא מפסיקות להלל את ספרי "נכתב בטעות" ולהמליץ עליו…