קבלת ביקורת מחברים

איך לקבל נכון את (חוסר) הביקורת של החברים לספר שלך?

הפעם אני רוצה להתחיל עם ציטוט. הציטוט הוא של סופר המדע-בדיוני אורסון סקוט קארד ("המשחק של אנדר") שאמר: הסופר הוא בר מזל, כיוון שהקורא תמיד לטובתו.

כאשר קורא לוקח ספר לידיו, הוא תמיד רוצה שהספר יהיה טוב ומעניין ומהנה. הוא מעוניין שהסופר יצליח בכתיבתו ומאחל לו שכתב ספר נהדר ומופלא. אף אדם לא ייקח ספר לידיו ויחשוב: הלוואי שהספר הזה גרוע, ושאני אסבול כל רגע מקריאתו ואאלץ לעזבו באמצע

כמובן שזה מצב מצוין וטוב לנו, הסופרים. מצב כזה בו הקורא רוצה להיות בעדנו, ומוכן לדמיין את מה שנגיד לו לדמיין, למלא בעצמו את כל הנקודות שלא כתבנו, לוותר לנו על שגיאת כתיב או משפט עילג וכדומה. אולם במצב כזה טמונה גם בעייתיות מסוימת.

כאשר כותב מתחיל, נותן את כתב ידו לקריאה של בני משפחה, חברים ומכרים אחרים, הם גם בעדו. כל כך בעדו עד שהם כבר אינם אובייקטיבים לחלוטין. הם מתעלמים מבעיות ניסוח, בעיות אמינות והגיון, ומבעיות בסיסיות שהם לא היו עוברים עליהם בקלות כזו אם היו לוקחים את הספר הזה מחנות הספרים. כך שבדרך כלל הסופר יקבל ממכריו תגובות אוהדות במיוחד כגון: "ספר מדהים!", "לא יכולתי להפסיק לקרוא", "אל תשנה שום דבר, זה מושלם!" וכדומה. חשוב לציין, שהחברים אינם עושים זאת בכוונה. הם לא אומרים לך שזה טוב כשבעצם הם חשבו שזה גרוע. זו אינה סיטואציה דומה לאמא שאומרת לבנה בן ה- 3 כמה שהציור שלו יפה, כדי שירגיש גאווה וביטחון עצמי, אלא מדובר בנטייה של אנשים באמת לאהוב ולהנות מכתב היד, למרות מגרעותיו.

ולא מדובר רק בחברים ומכרים. גם אם תתנו את כתב היד שלכם לזרים  מוחלטים, התגובות יהיו דומות. זאת בגלל האפקט הפסיכולוגי שעושה קבלת אוסף דפים, טיוטה, ועצם הרעיון שהם קוראים משהו שעדיין לא התפרסם ושיש להם את הכוח להביע את דעתם

התגובות האוהדות מאוד נעימות לנו לשמיעה, ותורמות רבות לביטחון העצמי שלנו ולהנאה מהכתיבה, אבל אם ברצונו להוציא את כתב היד מרשות החברים אל רשות כלל קוראי ישראל (והעולם, והדורות הבאים וה…) עלינו לקבל גם, ובמיוחד, הערות על הנקודות החלשות והבעייתיות שיש בספרנו.  ותמיד יש כאלה. תמיד. גם לסופרים המנוסים ביותר.
כך שלרוב, קבלת התגובות הטובות והמהללות דווקא פוגעות בכותבים, כיוון שהן מעודדות אותם להוציא סכומי כסף גדולים על הוצאה לאור של ספר לא מוכן, שלפעמים עם כמה שינויים קלים יכול להיות הרבה יותר טוב.

גם אני אישית קיבלתי פעמים רבות ביקורות מהללות מקרובים, ולאחר שהם קראו את כתב היד לאחר עריכה ותיקונים הם הודו שכעת זה באמת הרבה יותר טוב מקודם. ראיתי זאת גם אצל לקוחות רבים שאמרו לי שהם קיבלו ביקורות טובות ממכרים ומאנשים זרים, ועדיין לאחר עריכה, הם התפעלו בהתרגשות עד כמה הספר שלהם כעת הרבה יותר זורם וטוב.

אז הנה כמה המלצות לגבי דרך חקירת החברים בכדי להגיע קצת יותר לאמת שמתחת לפני השטח:

א. השתדלו לתת את כתב היד לקריאה לאנשים שלמדו ספרות, לכותבים אחרים, לאוהבי קריאה, ובוודאי לעורכים – אם אתם מכירים כאלו. זה לא בהכרח יביא להערות מעמיקות יותר (לפעמים דווקא אנשים כותבים נוטים לעודד ולטפוח על שכמם של חבריהם), אבל יש לזה סיכוי גבוה יותר.

ב. כאשר אתם נותנים את כתב היד למישהו, אל תתנו אותו בצורה של `הנה מה שכתבתי.` או של `אשמח לשמוע מה דעתך`, אלא בקשו ממנו מראש לקרוא בעין ביקורתית, ולחפש את הטעויות והפגמים שבספר. בגלל הנטייה להיות בעד הסופר, מאוד קשה לקורא לשים לב לפגמים, במיוחד כאשר עליו להיזכר בהם לאחר מעשה. חבל שתתקלו בביקורת במשפט סתום כמו `כן… היה משהו שהפריע לי… מה זה היה?` משפט שלא תורם דבר ורק מעצבן. אם מראש תבקשו מהם לסמן ולרשום את כל מה שמפריע להם במהלך הקריאה או לפחות לשים לב ולהתייחס למספר נקודות (דוגמאות להן תמצאו בסעיפים הבאים), הם יוכלו בקלות רבה יותר לשים לב אליהן במהלך הקריאה ולספר לכם לאחריה.

ג. אל תסתפקו בתשובה כללית כמו `מדהים! אהבתי מאוד.` נסו לחקור את חבריכם כמה שיותר. בקשו מהם לספר לכם את עלילת הספר בקצרה. זה יתן לכם אינדיקציה לגבי הבנת הקוראים את הסיפור, ויראה לכם מה הם חשבו שחשוב יותר ומה פחות. חיקרו אותם לגבי הנקודות שאהבו במיוחד. איזה קטע הם זוכרים במיוחד? עם איזו דמות הם הזדהו הכי הרבה? מה הם חשבו על מה שעשה הגיבור כדי לפתור את בעייתו? מה הם חושבים על הסיום? אילו ציפיות עלו בהם בזמן קריאת התחלת הספר? (שזה יהיה רומן רומנטי? ספר מתח? שיהיה לזה סוף טוב או רע? שזה הולך להיות משהו מקורי ומפתיע? וכו`) באילו קטעים הם צחקו? בכו? ועוד. שאלו אותם באופן ספציפי לגבי קטעים או נקודות שאתם לא הרגשתם שלמים אתם. חיקרו את חבריכם לגבי הרמה הלשונית, אופן הכתיבה ותהליך הקריאה שלהם. דוגמאות לשאלות: האם היו לדעתך יותר מדי תיאורים? האם הלשון הייתה גבוהה או נמוכה? האם קראת את הספר באופן רציף וזורם או שנתקעת במקומות מסוימים? אם כן, באילו מקומות? האם חזרת אחורנית לקרוא קטע מסוים שוב? איזה קטע ולמה (בשביל להבין משהו לא ברור או כי רצית להיזכר בפרט מסוים או סיבה אחרת)? האם היו קטעים שדילגת עליהם או רצית לקרוא מהר יותר ולהגיע לקטע אחר?

שאלו את חבריכם אילו קטעים היו הטובים ביותר ואילו הגרועים ביותר, ומה בקטעים הללו הופך אותם לכזה או כזה.

ד. הבינו שלא כל אדם יצליח לתת לכם תשובות באמת מועילות. פעמים רבות תיתקלו בשיחות כאלה:

-איזה קטע אהבת במיוחד?

-לא יודע, כל הספר היה מאוד יפה.

או

-מה בכל זאת היה הכי חלש?

-לא יודע. כלום. הכול היה מעולה

ה. מצד שני, הבינו שתשובות ותגובות רבות יגיעו מתוך העדפה אישית של הקורא ואינן תואמות לסיבה הספרותית של הדברים. לדוגמה:

אדם א`: התיאורים שלך היו נפלאים! רק חבל שלא תיארת יותר את המראה של הדמויות.

אדם ב`: דווקא היו לך הרבה תיאורים משעממים.

ו. כפי שהזכרתי, כדאי אפילו לבקש מהקוראים לספר לכם את הספר במילים שלהם. כך תוכלו לראות מה הם באמת הבינו מהסיפור. כמו שאמרנו בהתחלה, יש לקוראים נטייה למלא את החסר להם על פי דמיונם, ויכול להיות שהספר שקיבל תשבוחות גדולות הוא בכלל לא דומה לספר שאתם כתבתם.

ספר מצוין

עם איזו דמות הכי הזדהית?

עם האמא

איזו אמא? אין לי אף דמות של אמא.

מה, רונית היא לא אמא של דודי?

לא, היא אחותו…

אה! זה באמת הרבה יותר הגיוני עכשיו!

ז. כאשר כבר עולה איזו בעיה, נסו להוליך את הקורא להסביר לכם באופן כמה שיותר מפורט מהי הבעיה, ונסו לדלות ממנו רעיון לפיתרון. דעו שאם לקורא קשה לשים לב לבעיות, הרבה יותר קשה לו לחשוב על פיתרון ועל רעיונות לשינויים.

ח. בחנו את כל ההערות בתשומת לב אך בעירבון מוגבל. שימו לב לדברים הבאים:

א. הערות שחזרו אצל כמה קוראים

ב. מקומות בהם הייתם צריכים להסביר לקוראים מה קרה, למה קרה משהו או מי זה מי

ג. הערות לגבי חורים בעלילה

ד. שימו לב אילו סוגי הערות כל קורא נותן. אדם מסוים מתייחס למשל רק לפן לשוני ומצביע על טעויות כתיב והקלדה, ההוא טוב בזיהוי חורים עלילתיים, ההוא יודע לנתח טוב את הדמויות וכו`

ט. מיצאו את האנשים שבאמת תרמו לכם עם הערותיהם, וחיזרו אליהם בהגהות נוספות ועם הסיפורים הבאים. אם אין לכם כאלה במעגל החברים, צאו החוצה ומיצאו חברים כותבים חדשים. כמובן, שהערות החברים אינם יכולים למלא את מקומה של חוות דעת מקצועית של עורך ספרותי מיומן, אבל בתור שלב ראשוני זה מצוין.

בשורה התחתונה, אתם בעלי הסיפור ואחראיים עליו, ואתם מחליטים מה לקבל ומה לא. עם זאת, חשוב מאוד להיות פתוח ולהקשיב להערות של אחרים, להבין שאתם לא אובייקטיביים כלפי הספר שלכם ולפעמים בשביל טובת הספר צריך לעשות החלטות כואבות כמו להוריד קטע שאתם ממש אוהבים או לשנות משהו בצורה דרסטית.

בהצלחה!