מוד מעבדה

דיברתי בכללי הבסיס על כך שאסור לנו להתאהב בטקסט שלנו

ההתאהבות בטקסט גורמת לנו:
א. להיות מאוד לא אובייקטיביים כלפיו
ב. לא להצליח לראות את טובת הטקסט בעריכה ושכתובים
ג. זה גורם לנפילה וכאב גדול כאשר לא מצליחים לפרסם או כאשר מבינים שהטקסט לא מספיק טוב כמו שחשבנו

השיטה הטובה ביותר להתמודד מול זה היא להיכנס מראש למוד מעבדה

עוד לפני הכתיבה אל תגידו לעצמכם שהנה אתם הולכים לכתוב עכשיו ספר, אלא הגידו לעצמכם שהנה אתם הולכים לעשות ניסוי מגניב בכתיבה ומעניין מה ייצא ממנו. הניסוי מראש לא אמור לצאת מה"מגירה". אפילו לא לבלוג שלכם או משהו כזה. אף אחד לא הולך לראות זאת ולכן תוכלו לכתוב ממש גרוע וזה לא ישנה.

במצב 'מעבדה' יש לכם חופש אדיר להתנסות בכל מני סגנונות כתיבה, כתיבה בגופים שונים (גוף ראשון, גוף שלישי), לעשות לעצמכם תרגילי כתיבה, לקחת את אותו סיפור לכתוב אותו מנקודות מבט של דמויות שונות, להתנסות בז'אנרים שלא כתבתם בהם עד היום ועוד ועוד, והכול ללא שום חשש או דאגה לגבי רמת הכתיבה. ואם במקרה ייצא משהו טוב ומעניין, פשוט העבירו אותו מתיקיית הניסויים שלכם לתיקיית הסיפורים, ועשו לו עריכה ושכתוב מתקדמים יותר.

ה"מעבדה" מאפשרת לכם לכתוב ללא לחץ, ונותנת לכם את המקום להתנסות בדברים חדשים בלי פחד מכישלון, בלי לחץ להצליח ובלי ציפיות גבוהות שמתנפצות ברוב המקרים. אתם תופתעו אילו דברים טובים ייצאו דווקא משם.


אני מאוד ממליצה להשתמש תמיד למוד מעבדה כאשר אתם מתחילים לכתוב משהו חדש, בין אם זה סיפור קצר, רומן או טרילוגיה חובקת יקומים. הכול מתחיל בניסוי קטן שלא באמת אמור לצאת ממנו משהו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לחצו כאן לפתיחת צט
צריכים עזרה?
כתיבה טובה
שלום לך.
איך אנחנו יכולים לעזור?