שאלה:

תשובה:

הי נעמה,

ישנן כמה תשובות לשאלתך החשובה, שאני בטוחה שעוד אנשים רבים מתמודדים עמה,

והתשובות תלויות בפילוסופיית הכתיבה שלך.

ישנה פילוסופיה למשל שאומרת שאם הסיפור לא מספיק 'מדגדג לך באצבעות'

ולא נדחף ומחייב אותך לכתוב אותו – אז עדיף כבר שלא ייכתב.

זו פילוספיה שטוענת שיש לכתוב רק את הדברים שכל כך חשוב לך לכתוב,

עד שאת ממש מתפוצצת, עוזבת את כל הלו"ז המתוכנן, את כל ההתחייבויות והאחריות שיש עלייך

ופשוט כותבת כי אין לך ברירה אחרת,

ואם זה לא כך, אז כנראה שהסיפור הספציפי לא מספיק חשוב, לא מספיק מעניין, לא מספיק אפוי וכדומה.

"כתיבת ספר היא… בדומה להתקף ממושך של מחלה.

אדם שלא נתקף בדחף השטני הזה, שאין לעמוד בפניו,

אינו מסוגל להבינו. זה הדחף הפנימי הגורם לתינוק שיבכה ויצרח."

[ג'ורג' אורוול]

פילוסופיה אחרת טוענת שכתיבה היא רק 10% השראה

והיתר עבודה קשה ולמידת טכניקה.

בפילוסופיה הזו אין קיצורי דרך – בשביל לכתוב צריך לכתוב בפועל,

ולשם כך יש לארגן זמן קבוע לכתיבה וממש לא להסתמך על השראה.

"נאמר לי פעם כי העזר הטוב ביותר לכתיבה

הוא ממרח דבק נגרים על הכיסא.

ואכן, אני מאמין בדבק נגרים הרבה יותר מאשר בהשראה."

[אנתוני טרולופ]

לפי פילוסופיה זו, כל שעלינו לעשות

זה "לקבוע עתים לכתיבה".

פשוט להכניס ליומן זמן שמיועד לכתיבה בלבד.

ולא רק להכניס ליומן, אלא גם לדאוג בזמן הזה

באמת לשבת מול המחשב.

לא משנה אם אין לך מה לכתוב.

אפילו לשבת ולבהות בעמוד וורד ריק

עד שנגמר הזמן, אבל לעשות את זה.

"הכתיבה קלה היא,

כל שעליך לעשות הוא לנעוץ עיניך בפיסת נייר ריקה

עד שטיפות של דם נקוות על מצחך"

[ג'יין פאולר]

אצלי זה באמת עובד ככה.

בין ניהול עסק למשפחה עם שלושה קטנטנים בני 3- 7

אין לי זמן לכתוב.

יש תמיד מיליוני דברים שאני צריכה לעשות,

דד ליינים שצריך להספיק, עריכות, יווק, ניהול, ארגון וכו'.

לכן החלטתי שמוצאי שבת יוקדשו לכתיבה שלי

וזה בל יעבור.

ימי כתיבה אחרים פעמים רבות נאלצים להתבטל בגלל השוטף,

אבל על מוצ"ש אני שומרת באדיקות.

הקושי הגדול ביותר הוא לעצור את השוטף ולפתוח קובץ

ולהחליט שעכשיו זה זמן כתיבה,

לכן אני מנצלת את עצירת השוטף המובנית של השבת

כדי לכתוב במקום לחזור לשוטף.

חפשי איפה במהלך השבוע יש לך שעה או שעתיים רצופות

להקדיש לכתיבה.

בערב? לקום מוקדם יותר? בנסיעות?

לוותר על תוכנית טלוויזיה?

אולי לוותר על בישולים ולהכין משהו מהיר במיקרו?

אולי מישהו אחר יעשה לך קיפול כביסה וניקיונות?

כתבי ביומן מה את עושה במהלך שבוע רגיל

וחפשי היכן את יכולה להכניס זמני כתיבה.

אבל מעבר לסתם 'תקבעי זמן ביומן',

אני רוצה שתהיי כנה עם עצמך.

עצרי רגע וחשבי מה הסיבה האמתית לכך שאת

דוחה את הכתיבה.

מה את מרגישה וחושבת באותו רגע

שאת אומרת לעצמך 'לא כרגע'?

מה באמת מפחיד אותך? עוצר אותך?

האם למשל יש לך תחושה שלא מגיע לך זמן לעצמך,

ואת חייבת לעשות דברים בשביל אחרים?

האם את חוששת שאת לא טובה מספיק בכתיבה?

שזה בזבוז זמן?

משהו אחר?

חטטי פנימה ומצאי את ההרגשה, המחשבה או האמונה

שגורמת לך להיתפס לתירוץ ה'אין לי זמן'

ואז שברי אותו לרסיסים.
אם הבעיה היא למשל כפי שכתבת,

"להתנתק מכל הבלאגן בבית" –

אז התנתקי מכל הבלאגן בבית

ושבי לכתוב על מחשב נייד בבית קפה

או על חוף הים או בספרייה הציבורית.

בדרך כלל הפיתרון לבעיות שלנו

הוא פשוט הרבה יותר משחשבנו.

הסיפור לא אפוי מספיק?

נצלי את זמן הכתיבה לתכנון הסיפור

או כתבי אותו כפי שהוא ובמהלך הכתיבה דברים יתבהרו,

חוששת שאת לא טובה מספיק?

נו, איך תהיי טובה בלי אימון?

ואימון כתיבה אינו בזבוז זמן,

הוא משפר אותך ומקדם אותך.

אני מתייחסת בהרחבה לגישה הזו

ולכניסה מהירה ל'מוד כתיבה'

בקורס האינטרנטי שלי

לכתוב ספר מא' עד ת'

ואני מקווה שקיבלת פה תשובה לשאלתך, נעמה,

אשמח לתגובות –

האם הפוסט עזר גם לכם?
מה לקחתם ממנו?