פוסטים

ראיון עם ג'פרי דיבר, הסופר של ג'יימס בונד החדש

ראיון עם ג'פרי דיבר


ג'פרי דיבר הוא הסופר של הספר ה-23 בסדרת ג'יימס בונד, והוא דווקא אמריקאי

בעיתון "ישראל שישבת" של ה- 10.6.11 הייתה כתבה וריאיון אתו מאת אהרון לפידות. הנה כמה מהדברים שאמר

אני עושה תחקיר ארוך, בן שבעה-שמונה חודשים, לקראת כל ספר שאני כותב. אני מקדיש הרבה זמן ליצור דמויות אמינות, שיתאימו לציפיות קוראיי. אם אני טועה באפיון של בונד – או לצורך העניין בכל פרט אחר והקורא מרגיש בזה – עבורי זה ממש חטא. איכזבתי את הקהל שלי. לכן אני נכנס לראש של הדמות ומתאר אותה בשפה, במאפיינים התרבותיים ובצורת ההתנהגות שלה. …ולבסוף מדובר בכישורייך כסופר. אם אתה לא מסוגל לזה – אל תכתוב.

אף פעם לא כתבתי תיאור של מקום שלא ביקרתי בו פיזית.

אני חייב תודה להוריי… יש סרטים מסוימים שאסור לי לראות, אבל מותר לי לקרוא כל ספר שאניח עליו את ידיי. במבט לאחור זה קצת משונה, כי הסרטים אז היו מאוד מצונזרים אבל בספרים היה אפשר לקרוא כמעט הכול… מכל מקום, בגיל 8 או 9 התגלגל לידיי אחד מספרי בונד… והתאהבתי מיד בפלמינג [הסופר המקורי]… בגיל 11 כתבתי לראשונה סיפור על סוכן אמריקני… גנבתי מפלמינג בלי בושה… מאז כתבתי 28 רומנים.

כל סופר רוצה שהקורא שלו יפספס את התחנה שהוא צריך לרדת בה מהרכבת או שישכח ללכת לפגישה משום שהוא שקוע בספר

כמו שאמרתי, אני מקדיש כשבעה עד שמונה חודשים לתחקיר לקראת הכתיבה. בסיום התחקיר אני כותב מעין שלד עלילתי, שבו מפורטים כל הגיבורים, הפיתולים, הסיום – הכול. ל'קארט בלאנש', לדוגמה, כתבתי שלד בן 140 עמודים. אחר כך אני עושה חושך בחדש, או שאני עוצם את העיניים וכותב בצורה עיוורת על המחשב… לוקח לי בערך חודשיים כדי להגיע לטיוטא ראשונה. אני כותב אותה מחדש 50 – 60 פעם, עד שאני מדפיס עותק ראשון למו"ל שלי

לספרים שלי יש תמיד סיום מפתיע… אחת הדרכים לעשות את זה היא להפר קלישאות