פוסטים

,

שאלת קהל: שת"פים בין סופרים

דן שואל:

"האם יש דבר כזה של שיתוף פעולה בין סופרים?  יש לי רעיונות שופעים לספרים… אבל הכתיבה שלי צולעת… האם אפשר למצוא סופר שנשב לכתוב את הספר ביחד?"

ובכן דן, בהחלט יש דבר כזה. ישנם כמה אופנים בהם שתופי פעולה כאלה יכולים לקרות:

1. כתיבת צללים – אדם אחד שוכר את שירותיו של אדם אחר על מנת שיכתוב ויעלה על הכתב את רעיונותיו. שם המחבר המופיע על כריכת הספר הוא של המזמין, וסופר הצללים אינו מוזכר כלל. הבעיה- זה כלכלי רק אם מדובר בספר עסקי (שאמור להביא אליך לקוחות) או אולי בספרי ילדים קצרים או אם אתה פוליטיקאי או סלבריטאי אחר שעצם שמך הכתוב על הספר יביא למכירות.

2. שני סופרים (או יותר) הכותבים כל אחד חלק אחר בסיפור לסירוגין. למשל הספר "השפעה בלתי הוגנת" הוא רומן מכתבים בין אישה לגבר ובו רונית מטלון כתבה את מכתבי האישה ואריאל הירשפלד את מכתבי הגבר. הנה קישור לכתבה על תהליך הכתיבה ומאחורי הקלעים של השפעה בלתי הוגנת. במקרה שלהם, כמו אצל רבים אחרים, זה החל כתרגיל או ניסוי. לא הייתה עלילה מתוכננת והספר התקדם לפי הכתיבה כשהיא עוברת לסירוגין מאחד לשני.

3. כמה סופרים (בדרך כלל מספר גבוה יחסית) הכותבים כל אחד את החלק שלו. גם אלה בדרך כלל מתחילים כניסויים שחלקם מספיק טובים לצאת לאור. במקרים אלו העלילה מתוכננת מראש ומחולקת בין הכותבים וכל אחד כותב את הפרק או הפרקים שנפלו בחיקו. כך אפשר לבנות ספר עם עשרה או חמישים כותבים שונים שכל אחד יודע מה אמור לקרות בפרק שלו. בדרך כלל כל אחד יכתוב מנקודת מבט של דמות אחרת כדי לחפות על חוסר העקביות ברמת וסגנון הכתיבה.

4. שני סופרים (או יותר) הכותבים ספר יחד. למשל הספר "בשורות טובות" של טרי פראצ'ט וניל גיימן. הנה המלצה מעניינת שכתבו עליו. בספרים אלה כל כותב עובר על מה שכתב השני והתיקונים והשינויים מתערבבים עד לרמה שהם עצמם כבר לא בהכרח זוכרים מי כתב מה או מי העלה איזה רעיון. דוגמה מעט שונה היא של בנו של פרנק הרברט מחבר "חולית" והמשכיה, בריאן הרברט, שרצה להמשיך את סדרת ספרי חולית וכתב סדרת פריקוול (המתרחשת לפני אירועי הספר המקורי) בעזרתו של הסופר קווין אנדרסון. דוגמה לספר עסקי שכזה הוא "הלב – המדריך המלא לבריאות ולשיקום" שכתבו אופיר פוגל (שערכתי לו את ספרו החדש "לרקוד בגיל 100, לחיות טוב עכשיו") ופרופסור קרסו.

יישום

בשביל ליישם דבר כזה כדאי למצוא ולבחור סופרים שאתם מתחברים לכתיבה שלהם ולצורת החשיבה שלהם וכאלה שאתם מסתדרים אתם טוב ברמה האישית. מומלץ ליצור מראש הבנות בכתב לגבי חלקו של כל אחד בסיפור ובזכויות היוצרים של היצירה הסופית על מנת למנוע ריבים אחר כך.

5. שילוב כותבים אחרים בתשלום (!) – זהו מודל שיתוף פעולה מעניין שמתרחש בספרים עסקיים. הרעיון הוא כזה: מישהו משלם לי כדי לכתוב פרק בספר שלי ולקבל קרדיט. למשל אם הספר שלי עוסק בזוגיות ואחד הפרקים הוא תקשורת מקרבת, אני יכולה להציע למומחה בתקשורת מקרבת לכתוב את הפרק בנושא ולעתים אף לשלם לי כדי שאכניס את הפרק שלו לספר שלי. אני מקבלת חלק ממימון הפקת הספר מראש ועוד אדם עם אינטרס לשווק ולמכור את הספר שלי, המומחה מקבל את היוקרה על שהוציא ספר ועושה זאת במחיר נמוך מאוד יחסית לעלות הוצאת ספר וגם מקבל פרסום בכל מקום שהספר מופיע. בספרים ספרותיים נראה את המודל הזה באוספי סיפורים קצרים בהם הכותבים עצמם מחויבים לרכוש כמות מסוימת של ספרים תמורת פרסום סיפורם באנתולוגיה.

6. עזרה הדדית בהערות והצעות לשיפור. כאן הסופר השני או הסופרים הנוספים אינם חלק מכתיבת הספר ממש, אלא הם קבוצת קוראי בטא שקוראים את הטקסטים זה של זה, מעירים ומציעים הצעות לשיפור. זו עזרה חשובה שסופרים יכולים לתת זה לזה.

בסדנה שלי "כותבים רומן ביחד" כל המשתתפים תומכים זה בזה ונותנים משובים זה לזה, בנוסף לקבלת המשוב המקצועי האישי ממני, הידע התאורטי בכתיבה שתקבלו והספר שתכתבו.
מספר המקומות מוגבל! מהרו להירשם!

בהצלחה!

על ארבעה כותבים…

חכם – מה הוא אומר?

"האם המילה הזו מדויקת לתחושה שאני מנסה להעביר לקורא?"

"מתי יודעים שהסיפור גמור?"

הכותב החכם לומד מה שהוא רק יכול בספרות וכתיבה יוצרת, עורך מחקר על נושא ספרו, נעזר בעורך מקצועי ומנסה ליצור יצירה ברמה הגבוהה ביותר שהוא יכול.

רשע – מה הוא אומר?

"כל החברים אמרו לי שזה מצוין ושאני צריך להוציא את זה לאור."

"תגיד, מה הסלולרי של סטיבן שפילברג?"

הרשע, או יותר נכון – היהיר, בטוח שלמרות שלא למד דבר וחצי דבר על כתיבה, הוא כתב את יצירת המאה שתפורסם כטרילוגיה שתהיה רב מכר אדיר בכל העולם, תתורגם ל-70 שפות ויעשו עליה סרטים בהוליווד. לכל ביקורת תהיה לו תשובה (תירוץ), ויהיה צריך להתווכח אתו שעות כדי שהוא יתרצה ויאשר לעורך לתקן שגיאת דקדוק מביכה.

תם – מה הוא אומר?

"כתבתי ספר. מה עכשיו?"

התם בדרך כלל לא יודע כלום על התהליכים של הוצאה לאור. לרוב כיוון שהוא חדש בתחום. הטעות הנפוצה שעושה התם הוא לכתוב ספר ומיד לשלוח אותו לכל ההוצאות לאור שהוא מוצא. גם הספר לא עבר עריכה, וגם התם אינו יודע שיש הבדלים ענקיים בין סוגי ההוצאות לאור. כיוון שכך, הוא פעמים רבות נופל בפח של הוצאה לאור בעייתית שמנצלת את תמימותו וחלומו ומוציאה ממנו כספים רבים ללא תמורה נאותה.

וזה שאינו יודע לשאול –

נשאר במגירה.

נו, אז איזה כותבים אתם? אשמח לקרוא את תגובותיכם.

חג פסח שמח וכשר לכל עם ישראל!

עדי