פוסטים

,

אבוי! אני בת 30 ועוד לא הוצאתי ספר לאור!

עד לפני כמה ימים לא יכולתי להגיד לעצמי שאני כבר בת 30. לא יודעת למה. מן משברון שכזה על כך שהנה אני הופכת מ"צעירה" ל"מבוגרת". בראשי עולים כל הדברים שהספקתי (חתונה, שתי בנות מקסימות, הקמת עסק מצליח) מול הדברים שחלמתי ועדיין לא התגשמו כמו הוצאת ספר לאור.
וזה לא שלא יכולתי. אם הייתי רוצה הייתי יכולה להשקיע את הכסף ולהוציא לאור לפחות שלושה ספרים. ספר הרפתקאות לנוער, ספר ילדים ואוסף סיפורים קצרים ושירים.
אבל אני לא מאמינה בסתם להוציא לאור בשביל להוציא לאור. אפילו לא בשביל קורות החיים שלי – 'הנה, הוצאתי לאור כך וכך ספרים!' אלא חשוב לי יותר התוכן והרמה הגבוהה ובשביל זה צריך לפעמים לגנוז את עבודותינו המוקדמות ולעבוד עד שנוציא מרשותנו משהו באמת ראוי.
אך בעוד בשביל כדורגלן או מתעמלת אומנותית בהם גיל 30 זה כבר גיל הפנסיה, בכתיבה גיל 30 הוא תינוק בעריסה.
הנה כמה דוגמאות:
דן צלקה פרסם לראשונה בגיל 31
חיים באר פרסם רומן ראשון בגיל 34
חיה שנהב ומיכל שלו בגיל 34
אמיר גוטפרוינד פרסם את ספרו הראשון בגיל 37
אלונה פרנקל פרסמה את 'סיר הסירים' בגיל 38
מרים רות (מעשה בחמישה בלונים) פרסמה ספר ראשון רק בגיל 45
חיים סבתו פרסם ספר פרוזה ראשון בגיל 45
רם אורן פרסם ספרו הראשון רק בגיל 58!
צבי ינאי פרסם לראשונה בגיל 59!
והשיא – תמר פיש נחשון שפרסמה לראשונה בגיל 54, והרומן למבוגרים הראשון שלה נכתב והתפרסם כשהייתה בת 80!
אם כך, אני עדיין בסדר…

מה אתכם? מה דעתכם?

תהליך הוצאת ספר לאור

תהליך הוצאת ספר לאור

אזהרה – המאמר הבא רווי ציניות באופן קצת מוגזם, עם זאת הוא משקף את המציאות העגומה

אנשים שנמצאים במהלך כתיבת ספר או לאחר סיומו נתקעים בשאלה: "מה השלב הבא?" אז הנה התשובה

ובכן, קודם כל אקדים ואומר שלא חייב להיות `שלב הבא`. כן, תופתעו, אבל לא כל אוסף מילים כתוב צריך להמשיך את דרכו הלאה. היית צריך להוציא משהו מהמערכת, טוב ויפה, אבל למה שהלקטור בהוצאה לאור יסבול מכך? סופרים גדולים יודעים את זה ולעתים גונזים מאות עמודים כתובים עד שהם מתחילים את הספר החדש שלהם. גניזה לא אומרת שאתם לא טובים, היא אומרת שהטקסט הספציפי הזה לא מספיק טוב, ודרוש הרבה אומץ כדי לוותר על ההשקעה הגדולה ולתת לה ללכת. אך מכיוון שגניזה זה דבר שאפשר להחליט עליו גם במהלך השלבים הבאים, אין בעיה להמשיך הלאה

שלב ראשון – קבלת פידבק

הגישו את כתב ידכם לחוג המכרים הקרוב ואפילו לאנשים שלא מכירים אתכם. בקשו מהם לתת לכם ביקורת נוקבת ללא רחמים. אם מישהו אומר לכם שכתב ידכם מעולה, מצוין ולא צריך לשנות בו דבר – תיהנו, תגידו לו יפה תודה וחפשו מישהו אחר. (לכל הפחות בקשו ממנו שירחיב כמה שיותר מה בדיוק הוא אהב בסיפורכם.) חפשו את המכרים שיכולים להעשיר אתכם בביקורת בונה. עם זאת, קחו הכול בפרופורציות. לא כל רעיון שיש למישהו בהכרח גם מתאים לסיפור שלכם. אם חבריכם אינם בתחום הספרות, רעיונותיהם והערותיהם יכולים לעתים גם לפגוע בסיפור

לכן, הקשיבו בתשומת לב לכל ההערות, אך שיקלו אותן בזהירות. מומלץ, במיוחד בספר ראשון, להיעזר בעורך ספרותי, סופר או לקטור אשר ייתן לכם חוות דעת מקצועית על כתב ידכם. כך תוכלו לשפר באופן נכון את כתיבתכם ,ואף אם בסופו של דבר הספר ייגנז, עדיין קיבלתם שיעור חשוב בכתיבה שיעזור לכם בכתיבת הספר הבא

שלב שני – הגהה ותיקונים

לאחר שקיבלתם הערות, המלצות, ביקורות ורעיונות, הגיע הזמן ליישם אותם. חיזרו אל כתב ידכם, מחקו, הוסיפו, הרחיבו, שנו, החליפו, הזיזו וכו` לפי הצורך. השלב ייקח לכם כמה חודשים טובים ממילא, אז אין מה למהר. עבדו באופן מסודר, בהתמדה ובתשומת לב

שלב שלישי – עוד ה-פעם! עוד ה-פעם!

אם חשבתם שתוכלו לקבל כמה הערות, לתקן והספר יהיה מושלם – טעיתם בגדול. יש לחזור על שלבים 1 ו-2 לפחות 4 פעמים בשביל תוצאה ראויה לשמה. כן, זו עבודה קשה, סיזיפית לעתים, מונוטונית ומשעממת או מעצבנת לרוב, ויש סיכוי שתגיעו למצב בו בא לכם כבר להקיא מהספר של עצמכם ולא לראות אותו יותר לעולם. ראו הוזהרתם. אגב, כבר אמרתי שגניזה היא לא דבר נורא כל כך?

שלב רביעי – שליחה להוצאות לאור

אז לאחר כמה וכמה סבבי הגהות החלטתם שכתב ידכם מושלם או לפחות הגיע למיצוי הפוטנציאל המלא שלו ואתם רוצים להוציאו לאור. כאן יש כמה שלבים

א. בתחילה כדאי לעשות `סקר שוק` לגבי הוצאות לאור. כנסו לחנויות הספרים, ובידקו את שמות ההוצאות לאור שהוציאו ספרים מאותה סוגה (ז`אנר) או סגנון כמו כתב ידכם.

ב. כנסו לאתרי האינטרנט של ההוצאות אליהן אתם רוצים לשלוח את כתב היד ובררו מה דרישותיהם. אם זו רוצה שתשלחו בדואר בפונט אריאל 12 ברווח שורה וחצי והשנייה רוצה שתשלחו במייל קובץ וורד ולא PDF, כך יהיה. הדפיסו את כתב ידכם בנפרד לכל הוצאה לפי ההנחיות הספציפיות של כל אחת (רוב ההוצאות לא מוכנות לקבל כתבי יד במייל, אך זו מגמה שמשתנה). אגב, לפני ההדפסה הקפידו להוסיף את פרטי ההתקשרות עמכם לפחות בעמודים הראשון והאחרון של כתב היד. בדרך כלל אין צורך בכריכה, גומייה מספיקה

ג. שליחת ההדפסות להוצאות לאור דרך הדואר. כדאי להוסיף לכתב היד עמוד נוסף עם מספר פרטים עליכם והסבר קצר על הספר. ממש קצר.

כפי שראיתם, התייחסתי כאן לשליחה להוצאות מרובות בו זמנית כיוון שיש לכך יתרונות רבים לעומת שליחה להוצאה יחידה

שלב חמישי – ציפייה מורטת עצבים

הספר גמור ונשלח, ונותר רק לחכות לתשובות מההוצאות לאור. זמן קבלת התשובה יכול לנוע בין כמה שבועות ועד לחצי שנה. בזמן הזה אתם יכולים לנוח, להתמקד במשפחה, להתפלל, להתמכר לשוקולד, להתחיל לכתוב את הספר הבא ועוד. בכל מקרה, אל תנדנדו להוצאות בשאלות `מה קורה עם התשובה?`. אם לאחר שלושה חודשים לא קיבלתם שום תשובה, רק אז התקשרו להוצאה ובררו בנימוס מה המצב.

שלב שישי – קבלת התשובה

יום אחד אתם בודקים את תיבת הדואר הרגיל או האלקטרוני והנה הודעה מההוצאה. אמאל`ה!!! לא משנה כמה תפילות לבורא עולם תגידו באותו רגע, בסופו של דבר הסקרנות והתקווה יגברו על הפחד ואתם תפתחו ותקראו את ההודעה. כאן יש שתי אופציות: או שהתקבלתם (אמן ואמן) או שלא (חס וחלילה טפו טפו טפו).

אם לא התקבלתם באף הוצאה ששלחתם אליה יש לכם כמה אופציות:

א. לשלוח להוצאות נוספות שלא שלחתם אליהן קודם. הסיכוי קלוש אבל מה לא עושים בשביל זיק התקווה.

ב. לחזור על עוד כמה סבבי הגהה ולשלוח שוב להוצאות הראשונות. (ההוצאות לאור הגדולות לא יקבלו את הספר בפעם השנייה, אבל הוצאה במימון עצמי כן)

ג. החלטה להוציא את הספר לאור בהוצאה עצמית – כלומר, החלטה להוציא כסף בשביל להיתקע בבית עם ערימות של ספרך

ד. כבר אמרתי שגניזה היא לא דבר נורא כל כך? הממ

אם התקבלתם להוצאה לאור גדולה ומוכרת (הכוונה לכזו שלא דורשת מכם כסף על הוצאת הספר לאור) אזי, לאחר שפראמדיקים הוציאו אתכם מההלם או טיפלו במיתרי הקול שלכם ו-או בחבורות הכחולות מהנפילה מהכיסא, מתחיל השלב הבא.

שלב שביעי – עבודה מול ההוצאה לאור

העבודה מול ההוצאה היא תהליך ארוך הלוקח בממוצע כשנה. לתהליך זה מגיע לקבל מאמר נפרד, אך בינתיים כדי לסבר את האוזן נסביר קצת בקצרה.

הדבר הראשון שעושים הוא חתימת חוזה, בו ההוצאה מקבלת את הזכויות על הספר או חלקן, ומוחלט על גובה התמלוגים שתקבלו מהמכירות. אחר כך ימנו לכם עורך אשר יעבור שוב פעם-פעמיים-שלוש על כתב היד, יציע שינויים, תוספות וכו` אתם כבר תכירו את הנוהל. לאחר מכן, או לפעמים תוך כדי ההגהות, יעצבו לספרכם כריכה, יעשו לו עימוד (חלוקה לעמודים בצורה שתופיע בספר המודפס), יחליטו על מספר עמודים, סוג הדפים, סוג הכריכה וכדומה. השפעתכם ורצונותיכם לגבי כל הדברים הנ"ל תלויים בהתנהלות ההוצאה לאור או בחוזה הספציפי שחתמתם

שלב שמיני – הספר יצא לאור!

זהו שלב האופוריה, בו תחבקו ותלטפו את הספר שלכם, תביטו בו בהערצה כלא מאמינים, תקפצו באוויר ותחבקו אנשים זרים. כמו כן, רוב הסיכויים שתביכו את עצמיכם בחנות הספרים כאשר תראו אותו בפעם הראשונה. אבל אח! איך אנו רוצים שיום יבוא ונביך את עצמנו בחנות הספרים! אמן

שלב תשיעי – שיווק

בארץ הקטנה שלנו יוצאים מדי יום עשרות כותרים, ומה שלא נמכר תוך זמן קצר יורד מהמדפים. לכן חשוב לפרסם את הספר בכל דרך אפשרית. ההוצאה לאור אחראית לכך בעיקרון, והיא בוודאי תזמין אתכם לאירוע השקה או אירועי חתימות בשבוע הספר, אבל עדיין יש לה כותרים רבים והיא אינה יכולה לפרסם את כולם.

אז מה אתם יכולים לעשות?

א. הדבר הראשוני והברור מאליו הוא לספר לכל משפחתכם וחבריכם, לתת להם עותקים במתנה ולבקש מהם לספר הלאה למכריהם. כמו כן, תנו עותקים לסופרים או מפורסמים ובקשו מהם ביקורת כתובה שתוכלו לפרסם.

ב. להקים אתר אינטרנט או בלוג או דף פייסבוק המוקדש לספר, עם תקציר, פרק ראשון, קצת מידע עליך, ביקורות טובות וכדומה

ג. לשלוח עותקים לעיתונאים ולספר להם על ילדותכם העשוקה \ נטיותיכם המיניות \ הגירושים הקשים וכדומה. בררו עם ההוצאה למי היא שולחת כדי שלא יהיו כפילויות, אבל העיקרון ברור – נסו להתראיין לעיתונות ולטלוויזיה ככל האפשר, לתת הרצאות בחוגי ספרות ומועדוני קריאה, לארגן ערב הקראה וכדומה.

שלב עשירי – שגרה זה רע?

זהו, לאחר כמה חודשים עד שנה לאחר יציאת הספר ישוב השקט , ואתם תכנסו לשגרה. בכל שנה ההוצאה תעדכן אתכם לגבי היקף המכירות והתמלוגים (הזעומים) שקיבלתם, ואתם תהיו פנויים לכתיבת הספר הבא.

אז בהצלחה!