שאלות נפוצות
השאלות והתשובות כתובות בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד
עלה בי הרעיון לכתוב ספר, האם שווה לי להשקיע בכתיבתו , בהגהות וכל מה שכרוך בכך?
יש לי רעיון לסיפור אבל אין לי זמן לכתוב. מה לעשות?
איך הכי כדאי לי לכתוב - על נייר או מחשב?
אני ממש רוצה לכתוב ספר ויש לי רעיון, אבל איך מתחילים?
מהם שלבי תהליך השכתוב וההוצאה לאור?
כל חבריי אמרו לי שהספר מעולה, אז למה הספר נדחה בהוצאות לאור?
למה שלא אשלח קודם את כתב ידי להוצאות לאור ורק אם הוא לא מתקבל אזמין חוות דעת מקצועית?
למה שאשלם על חוות דעת או עריכה?
מה ההבדל בין עריכה ספרותית ועריכה לשונית?
איזו סוג עריכה עדיף לעשות לספר שלי לפני שליחה להוצאה לאור?
אז מה ההבדל בין בית-הוצאה לאור ובין הוצאה לאור עצמית?
איך אני שומר על זכויות היוצרים של ספריי?
עלה בי הרעיון לכתוב ספר, האם שווה לי להשקיע בכתיבתו , בהגהות וכל מה שכרוך בכך?
חשוב שתבים, לאנשים רבים עולה מדי פעם מחשבה כגון 'היה אפשר לכתוב ספר על כך' או 'צריך לכתוב ספר על סיפור חיי\חייו של זה וזה' או רעיונות כמו 'הייתי יכול לכתוב ספר כמו זה של דן בראון\ רם אורן\ אתגר קרת'אבל מחשבות ורעיונות כגון אלה צצים באקראי אצל רבים, ואינם מעידים על שום יכולת כתיבה.
להפך, עצם העלאת השאלה 'האם שווה לי לכתוב את הרעיון שעלה בי?' הוא כבר סימן לכך שאולי לא נולדת עם הייעוד המפוקפק להיות סופר. שכן השאלה 'האם שווה לי?' מעידה על השאלה 'מה אקבל בתמורה?' היא מעידה שאינך אומן, שאינך יוצר מתוך דחף היצירה והאהבת הספרות, אלא רק מתוך חישוב יתרונות וחסרונות קר. ואם כך, הרי שממש, אבל ממש לא שווה לך להשקיע בכתיבה.
כתיבה היא מלאכה מאוד קשה, ארוכה, תובענית ולא מתגמלת. בארץ לא ניתן להתפרנס מכתיבה. נקודה. ובכלל, רוב הסיכויים הם שלא תצליח לפרסם את ספרך, וכל עבודתך תרד לטמיון.
לכן, 'האם שווה לך להיכנס לעולם הכתיבה?' ממש לא.
השאלה האמיתית היא 'האם אתה מסוגל שלא להיכנס לעולם זה?'. אם אתה מסוגל לחיות את חייך בכיף בלא לכתוב אות אחת - אשריך. לך על זה! אך אם לא... ובכן, ברוך הבא למועדון.
לגבי האם רעיון ספציפי או נושא ספציפי הוא בעל פוטנציאל או לא - ובכן, כל נושא הוא מצוין כל עוד כותבים אותו טוב . אין אף נושא בעולם שהוא משעמם מדי או קיצוני מדי, קשה מדי או קיטשי מדי. הכול תלוי מה אתה עושה עם הנושא הזה ואיך אתה כותב את הספר.מהי רמת הכתיבה, איך בנית את העלילה, אפיון הדמויות וכדומה. לכן אין טעם לשאול הוצאה לאור 'האם תהיו מעוניינים בספר על כך וכך?' כי התשובה תהיה תמיד - תביא לנו ספר גמור, ואם הוא טוב אנו נהיה מעוניינים. זה כל הסיפור.
לחץ כאן כדי לקרוא בהרחבה על שלבי תהליך הכתיבה וההוצאה לאור, כדי להבין לאן אתה מתכנן להיכנס
חזרה לתחילת העמוד
יש לי רעיון לסיפור אבל אין לי זמן לכתוב. מה לעשות?
יש המון אנשים במצב הזה, והתשובה לא קלה. אולי אתה פשוט לא מתאים להיות סופר. סופר אמיתי מוצא את הזמן, אפילו על חשבון דברים אחרים. הכתיבה בוערת לו בעצמות ויש עקצוץ באצבע. מה לעשות, כתיבה היא 1% רעיון, 10% כשרון ו- 89% עבודה קשה של ישיבה על התחת, כתיבה ושכתובים. אם אתה לא מצליח אפילו להתחיל, אז חבל על האנרגיות של חלום להוציא ספר, ראה גם את התשובה הקודמת
ואם בכל זאת באמת מעקצץ לך לכתוב ואינך מוצא זמן: נסה לקום שעה מוקדם יותר או ללכת לישון שעה מאוחר יותר. קבע לך כמה שעות שבועיות בהן תשב במקום שקט (או רועש, אם דווקא רעש מביא לך מוזה) והתאמן לכתוב עם כמה שפחות הפסקות באותם זמנים. ישנו ציטוט נחמד שאני לא זוכרת מי אמר אך זה הולך כך: "זה לא שאין לך זמן לכתוב, אתה פשוט עושה בו דברים אחרים."
חזרה לתחילת העמוד
איך הכי כדאי לי לכתוב - על נייר או מחשב?
ובכן, התשובה היא: מה שיותר נוח לך. כדאי אפילו להתנסות באופני כתיבה שונים, לכתוב עם כלי כתיבה שונים, בזמנים שונים ביממה, על מחברות קטנות, גדולות עם שורות או בלי, על מחשב רגיל או נייד, בבית או בחוץ, עם או בלי קפה וכדומה. תתנסה וגלה מה הכי נוח ומתאים לך. רק זכור שבכל מקרה חייבים להקליד הכול למחשב כדי לשלוח להוצאה לאור. לדעתי, ההגהה הרבה יותר קלה במחשב, ואני אישית מעדיפה לכתוב ישירות עליו. מצד שני, הקלדת החומר הכתוב ביד אל המחשב יכול להוות הזדמנות טובה להגהה ראשונית
חזרה לתחילת העמוד
אני ממש רוצה לכתוב ספר ויש לי רעיון, אבל איך מתחילים?
לוקחים דף וכלי כתיבה או פותחים קובץ וורד חדש ומתחילים לבהות בו ולבהות בו עד שמתחילים לכתוב. ממה מתחילים? ממה שנוח לך. אפשר להתחיל בתיאור המראה והאופי של הדמות הראשית או בסצנה מותחת ומעניינת או דווקא ממשפט הסיום של הספר. זה לא משנה, העיקר שתתחיל לכתוב משהו. ברגע שהגלגלים ינועו, יהיה לך קל יותר להמשיך. אחר כך אפשר יהיה למחוק, להזיז או לשנות את אותו קטע פתיחה ראשוני
חזרה לתחילת העמוד
כל חבריי אמרו לי שהספר מעולה, אז למה הספר נדחה בהוצאות לאור?
יכולות להיות סיבות משתי קטגוריות:
1. . הספר באמת טוב והוא נדחה מטעמים של שיווק, חוסר התאמה להוצאה הספציפית או כל מני החלטות של עורכי ההוצאות. לפעמים מספיק שהלקטור הספציפי שקרא את כתב ידכם קם אותו יום על צד שמאל או לא מתחבר לסגנון הכתיבה שלכם. יכול להיות שאותה הוצאה קיבלה בפרק זמן קצר כמה סיפורים דומים על אותו נושא ולכן החליטה להוציא רק אחד מהם
2. הספר לא באמת מספיק טוב. עליך להבין שעצם זה שקיבלת הרבה פידבקים טובים, מצוינים ומהללים, זה לא אומר דבר לגבי רמתו האמיתית של הספר. רוב מכריך יהנו וישבחו את ספרך גם כשהוא גרוע, וזה לא מכיוון שהם משקרים לך בכוונה. אנשים, קודם כל יתלהבו כל כך מהעובדה שמישהו שהם מכירים כתב ספר שכתב היד מיד ייראה להם טוב יותר ממה שהוא באמת. יש איזה מנגנון פסיכולוגי שברגע שאדם (רגיל, לא לקטור או עורך) מקבל גוש דפים לקריאה ראשונית, גם אם הוא לא מכיר אותך אישית, הוא יהנה מהספר יותר ממה שהיה נהנה באופן רגיל. דבר שני, גם לאנשים שאוהבים לקרוא הרבה ספרים קשה לזהות איכות או לתת ביקורת בונה. כבר קרה לי שמכרים קראו טיוטה של סיפור שלי ואמרו שזה נפלא ושלא צריך לשנות דבר, ולאחר שהם קראו את הסיפור הגמור הם הודו שכעת זה באמת הרבה יותר טוב.
לכן, תנו לחבריכם לקרוא ולהגיד לכם כמה ספריכם נפלא, בשביל להעלות את האגו שלכם ואת המוטיבציה לכתוב, אבל חפשו את אותם אנשים שיכולים גם לתת לכם ביקורת אמיתית. חפשו את אלה שלא רק יגידו לכם שהספר טוב, אלא שיוכלו להסביר לכם מה טוב בו. וחשוב יותר - חפשו את אלה שיכולים להגיד לכם מה פחות טוב, ומה כדאי לשפר.
לחץ כאן כדי לקרוא באופן מורחב יותר על התנהגות הקוראים ואיך אפשר בכל זאת למצות יותר את ביקורתם
לחץ כאן כדי לקרוא בהרחבה מה תיתן לך חוות דעת מקצועית
חזרה לתחילת העמוד
מהם שלבי תהליך השכתוב וההוצאה לאור?
לחץ כאן כדי לעבור למאמר המפרט את שלבי השכתוב וההוצאה לאור של ספר
חזרה לתחילת העמוד
למה שלא אשלח קודם את כתב ידי להוצאות לאור ורק אם הוא לא מתקבל אזמין חוות דעת מקצועית?
אתה יכול לעשות זאת, אבל כדאי שתחשוב על כמה דברים לפני כן:
א. אם אינך סופר בעל נסיון, ובמיוחד אם זהו ספרך הראשון, כמעט ואין לך סיכוי להתקבל בהוצאה לאור
ב. שליחת כתב יד להוצאה לאור דורשת השקעה כספית של הדפסת כתב היד ושליחתו בדואר. ההשקעה הכספית גודלת ככל שכתב ידך ארוך יותר וככל שתשלח בו זמנית ליותר הוצאות. בוודאי שאינך רוצה שהכסף סתם יתבזבז
ג. לאחר השליחה להוצאות עליך להמתין כמה חודשים עד להכרעה, שכפי שנאמר, רוב הסיכויים שתהיה שלילית
כך, קבלת חוות דעת מקצועית לפני שליחת כתב היד להוצאות לאור תחסוך לך כסף ,זמן, לחץ וכאב לב מיותר. הכי כואב לי לראות ספרים שיצאו בהוצאה עצמית בהשקעה כספית של אלפי שקלים של הכותב והם אינם ראויים להפצה ולקריאה, ואם רק היו עוברים חוות דעת מקצועית לפני כן, היו יכולים להיות הרבה יותר טובים. חוות הדעת המקצועית לא מהווה כמובן ביטחון מלא שספריכם יתקבל, כי זה תלוי מאוד ביכולת שלכם להוציא לפועל את ההמלצות, ותלוי בשיקולים אחרים של ההוצאות, אבל האם אינכם רוצים לשלוח להוצאות את הספר הטוב ביותר שתוכלו לכתוב?
חזרה לתחילת העמוד
למה שאשלם על חוות דעת או עריכה?
כשאתה נותן למישהו מיקצועי, כגון סופר או עורך, את כתב ידך ומבקש ממנו חוות דעת בחינם, אז אתה מבקש שיעשו לך 'טובה', וזה מצב בעייתי. המקצוען הוא אדם עסוק, והוא מקבל פניות רבות של בקשות דומות, לכן חוות דעת בחינם עלולה להידחות זמן רב או אף להישכח. וגם אם המקצוען כבר מגיע לכתב ידך, הוא ייתן חוות דעת מינימלית וקצרה. אז כדאי לשלם על חוות דעת מסיבות רבות כגון
א. כפי שאמרנו, חוות דעת בחינם עלולה להידחות זמן רב או להישכח. ברגע שמדובר בכסף זה מעלה את רמת החשיבות של הטקסט שלך ומעלה את האחריות לגבי זמן שליחת התשובה ורמת ההערות
ב. חוות דעת בתשלום היא הרבה יותר מפורטת ומעמיקה מאשר ההערות הכלליות הניתנות בחינם, זה כמעט כמו שיעור פרטי בכתיבה ואפשר ללמוד מכך הרבה גם להמשך כתיבת ספרים אחרים
ג. בנוסף, זה מראה על כך שאתה רציני. המקצוען אינו רוצה להשקיע זמן בביקורת שתיקרא כלאחר יד ובהתעלמות
ד. קריאת ספר שלם וכתיבת חוות הדעת לוקחים זמן, השקעה ושימוש בידע נלמד ובניסיו, ומן הסתם מגיע למקצוען להתפרנס מכך.
חזרה לתחילת העמוד
מה ההבדל בין עריכה ספרותית ועריכה לשונית?
עריכה לשונית מתמקדת בדקדוק של הטקסט, ומנסה להביא את הטקסט לרמה לשונית אחידה, לתחביר נכון לפי כללי האקדמיה ללשון וכדומה. עורך לשוני הוא אדם שבדרך כלל למד דקדוק עברי ו\או קורסים לעריכה לשונית.
עריכה ספרותית, לעומת זאת, מתמקדת ברמה הספרותית של הטקסט. הדגש הוא העלילה, הדמויות, האווירה והקצב. עורך ספרותי הוא אדם שלמד ספרות ו\או כתיבה יוצרת.
כלומר, עורך לשוני מסתכל על טקסט ושואל - האם המשפטים הללו נכונים מבחינה לשונית?, ואילו עורך ספרותי שואל - האם המשפטים הללו מעוררים את הרגש שהם אמורים לעורר? האם הם מעניינים? האם הם תורמים לסיפור? וכדומה. כמובן, שישנו אזור ביניים בין עריכה ספרותית ללשונית וישנן נקודות אשר יועלו על ידי שניהם, כגון שגיאות כתיב ודקדוק בסיסי ונקודות עלילתיות כמו למשל שהגיבור יצא מביתו עם חולצה אדומה והגיע לפאב עם חולצה כחולה
איזו סוג עריכה עדיף לעשות לספר שלי לפני שליחה להוצאה לאור?
ובכן, אם אין לך בעיה כספית, כמובן שעדיף לעשות גם עריכה ספרותית וגם עריכה לשונית. כאשר שולחים ספר להוצאה לאור הוא צריך להיות הכי מושלם שאפשר. במידה ואתה עושה את שניהם, עדיף לך לעשות קודם עריכה ספרותית ורק לאחר מכן עריכה לשונית, ואם אין לך תקציב לשניהם, אז אני ממליצה על עריכה ספרותית בלבד. נכון, אני קצת משוחדת בתור עורכת ספרותית בעצמי, אבל הנה כמה סיבות שתוכלו לשפוט בעצמכם:
דבר ראשון, עריכה ספרותית בוודאי תמליץ לך להוריד או להוסיף קטעים, או לשנות דברים מהותיים וגדולים בספר. יהיה חבל אם תשקיעו בעריכה לשונית על קטע שייאלץ להשתנות באופן דרסטי. עדיף קודם לתקן ולשפר את הסיפור עצמו ורק אחר כך לייפות עם דקדוק גבוה יותר.
דבר שני, אם ספרכם מתקבל בהוצאה לאור גדולה, הוא בכל מקרה יעבור עריכה לשונית על ידי עורכי ההוצאה, אבל אם הספר אינו ברמה ספרותית מספיק טובה הוא לא יתקבל מראש.
לכן, לדעתי, כדאי להשקיע בעריכה ספרותית בכל ספר שרוצים לשלוח להוצאות לאור, ולהשקיע בעריכה לשונית רק אם יש מספיק כסף או בהוצאה לאור עצמית
אז מה ההבדל בין בית-הוצאה לאור ובין הוצאה לאור עצמית?
ההבדלים הרציניים ביותר הם כספיים ושיווקיים. בית הוצאה לאור גדול ומוכר כגון כנרת זמורה-ביתן, כתר, עם עובד וכדומה, קונים את זכויות כתב היד מהסופר ומשלמים לו תמלוגים לפי מספר המכירות של הספר. ההוצאה מממנת מכספה את עריכת הספר, עיצובו, הדפסתו, שליחתו לחנויות ופרסום, ורוב הרווחים מגיעים אליה. בהוצאה עצמית או הוצאות לאור קטנות, לעומת זאת, הסופר עצמו משקיע את הכסף על כל הדברים הנ"ל, וכל הרווחים או ההפסדים הם עליו.
לקריאת מידע נוסף ומפורט יותר על ההבדלים בין ההוצאות הגדולות להוצאה עצמית, לחץ כאן
חזרה לתחילת העמוד
?מה ההבדל בין בית הוצאה לאור קטן לבין הוצאה עצמית
בהוצאה עצמית אמיתית, הסופר בוחר את כל בעלי המקצוע בנפרד ומשלם לכל אחד באופן פרטי. עורך ספרותי מפה, עורך לשוני משם, גרפיקאי מכאן ובית דפוס ממקום אחר. לעומת זאת, ההוצאות הקטנות חוסכות את ההתעסקות הזו, לטוב ולרע. אתה משלם להוצאה תשלום אחד כולל, והם בוחרים את אנשי המקצוע שעובדים אתם
לקריאת מידע נוסף על ההבדלים בין ההוצאות הגדולות להוצאה עצמית, לחץ כאן
חזרה לתחילת העמוד
איך אני שומר על זכויות היוצרים של ספריי?
יש כמה אפשרויות. קודם כל, כל קובץ של וורד שומר את התאריך בו הקובץ נוצר ואת תאריך העדכון האחרון. לכן כאשר אתם מתחילים לכתוב יצירה חדשה במחשב שימרו אותה פעמיים כשני קבצים שונים,
והמשיכו לעבוד רק על אחד מהם. כך יהיה לכם קובץ ראשוני עם תאריך הכתיבה בו התחלתם, ושאף אחד לא יכול לבוא בטענות ששיניתם אותו במשהו, וקובץ עם התאריך בו סיימתם. גם אם שמרתם את הקובץ באי-מייל שלכם, שלחתם במייל למישהו אחר, פרסמתם קטע בפורום או בלוג באינטרנט - בכל אלה ישנה שמירה אוטומטית של תאריך ושעת הפרסום.
ללחוצים יותר, ישנה אפשרות להדפיס את כתב היד ולשלוח אותו לעצמכם בדואר רשום. (עלות של כ-20 ש"ח). כאשר אתם מקבלים אותו, תשאירו את המעטפה סגורה. כך יש לכם מעטפה חתומה עם תאריך רישמי של רשות הדואר, אותה תוכלו לפתוח בנוכחות עדים ועורך דין במקרה הצורך.
ללחוצים עוד יותר, ישנה אפשרות למסור את כתב ידיכם לשמירה אצל עורך דין. למשל באתר של
המרכז הישראלי לשמירה מקוונת של זכויות יוצרים אשר עולה לא יותר מ-220 ש"ח (נכון לפברואר 2009) ל-5 שנים
הבעיה העיקרית עם זכויות היוצרים, היא שגם אם הצלחתם לזהות ולהוכיח שמישהו גנב את זכויותיכם, הכסף מגיע בעיקר לעורכי הדין. עצוב, אך זה המצב כיום. ההמלצה שלי היא לא להיות לחוצים. התפיסה של אנשי הבראנז'ה היא שאם הספר גרוע אז אין מה לגנוב ואם הספר טוב אז מקטלגים את הדברים בראש תחת 'דברים שנכתבו כבר ואני צריך להמציא משהו אחר'. בנוסף במקרה כזה יהיה קל מדי להוכיח שזה לא סגנון הכתיבה של אותו עורך וכדומה. אם אתם בספר לגבי מישהו פרטי - החתימו אותו על מסמך קצר האומר שהזכויות שלכם.
חזרה לתחילת העמוד
יש לך שאלה שלא נענתה?
מלא את הטופס ויחזרו אליך בהקדם. ניתן גם להתקשר לעדי- 0523-394382 או לשלוח מייל ל ktivatova@gmail.com
חזרה לתחילת העמוד
|