,

על כתיבה וחירות

אתמול בערב , אחרי יום ניקיונות סוער לפסח

וטקס חיפוש וביעור החמץ לאור הנר,

נשפכתי מול המחשב לזמן רגיעה,

צפיתי בסרטונים ביוטיוב, סטנדאפ, צחוקים…

והגיעה השעה אחת בלילה.

לא הייתי עייפה, והחלטתי להמשיך לכתוב (בעצם לשכתב ולערוך)

את הספר שלי עוד כחצי שעה.

מפה לשם, הלכתי למיטה ברבע לארבע בבוקר.

לפני שני לילות דווקא נכנסתי למיטה בשעה נורמלית,

אבל לא הצלחתי לישון כמעט כל הלילה בגלל נזלת.

עם זאת, כל אותו הלילה דמיינתי לי סצנות מספר אחר שאני  מתכננת לכתוב

(בעצם סדרת ספרים)

ונהניתי מכל רגע.

עכשיו ב"חג החירות" אתם בטח מקבלים מכל מני מקומות

הרהורים לגבי 'חירות – מהי?'

ואני אוהבת ומתחברת למשפט של ויקטור פרנקל בהקשר הזה,

תובנה שהגיע אליה על בשרו באושוויץ:

"נשארה רק "האחרונה בחירויות האדם" –

היכולת לבחור את עמדתו במערכת נסיבות נתונות."

או במילים אחרות:

יכולים לקחת מאתנו הכול.

את הרכוש שלנו, את אהובינו, את שמנו,

להחליט מה נעשה כל רגע ורגע, ואפילו יכולים לקחת את חיינו ממש,

אבל דבר אחד לא יכולים לקחת מאתנו

וזה את המחשבות שלנו.

המחשבות שלנו הם הרכוש היקר ביותר שיש לנו,

והם הרכוש היחיד שיישאר אתנו לנצח נצחים.

 

לכן, בדקו את עצמכם –

איך נראות המחשבות שלכם?

האם כיף לכם להישאר לבד עם עצמכם ועם מחשבותיכם?

אם יזרקו אתכם עכשיו לצינוק בלי כלום האם תשתגעו תוך רבע שעה בלי סמרטפון

או שיש לכם גישה לאינסוף עולמות, לאינסוף רעיונות ודמיונות?

 

האם המחשבות שלכם מרימים אתכם ומושכים אתכם קדימה

או דווקא מפחידים ועוצרים אתכם ממה שאתם יכולים להיות ולהגיע אליו?

האם אתם מגבילים את עצמכם עם מחשבות כמו 'אי אפשר כי…'

'אני לעולם לא אצליח X', 'אני לא מספיק Y בשביל…' ?

 

אני מאתגרת אתכם לקחת בחג הזה זמן לחשוב

האם המחשבות שלכם הן של עבד או של בן חורין?

האם אתם מוכנים ללכת במדבר ולצלוח קשיים

על מנת להגיע למקום שבו אתם רוצים להיות

או שאתם מעדיפים את המוכר והידוע, הבטוח והלא-מסוכן?

 

אם אתם רוצים באמת להפוך השנה מחובבנים לסופרים

אני מציעה שתתחילו כאן

 

אשמח לשמוע מה הפוסט הזה העלה בכם. השאירו תגובה!

"לא נהניתי היום בכלל!"

"לא נהניתי היום בכלל!"

אומרת לי הבת הסנדוויץ' מדי פעם.

לא ברור לי בכלל איך יצאה ממני ילדה כזו פסימית.

אני יושבת לידה על המיטה ומנסה לעזור:

"היה לך היום סנדוויץ' עם שוקולד, נהנית לאכול אותו, נכון?"

"קצת," היא בוכה.

"והיית אצל סבתא, זה היה כיף נכון?"

"כן, אז רק דבר אחד היה כיף היום!"

"ובגן, שיחקת עם חברות?"

"לא היה לי כיף בכלל כי תאיר אמרה שהיא לא חברה שלי לעולמים."

כך השיחה נמשכת.

"את יודעת מה?" אני אומרת, "אני נותנת לך אתגר למצוא מחר חמישה דברים טובים וכיפים שקרו לך."

"אבל מה אם אני אמצא רק שניים?"

ארררררררגגגגגגגגג!

חושבים שאתם שונים ממנה?

תחשבו שוב.

כמה פעמים אני שומעת את האמירות האלה של:

"אי אפשר להחזיר את ההשקעה של ספר"

"אי אפשר להתקבל להוצאה לאור גדולה במימון שלה ללא קשרים"

"שוק הספרים בעייתי"

ועוד ועוד אמירות פסימיות ומדוכאות שכאלה.

ומי שמסתכל על העולם כך – כך העולם שלו נראה.

וכל סופר ששובר את המצב הזה, במקום להוות הוכחה שאפשר אחרת

הופך להיות ה'יוצא מהכלל', ה'מזליסט' וכדומה.

חבר'ה,  תתעוררו!

אנחנו חיים היום בעידן הטוב ביותר לסופרים מאי פעם!

כל אחד מאתנו יכול להיות הוצאה לאור שלמה בעצמו בקלות,

יש לנו יכולת להגיע לקהל עצום בקצות האצבעות,

יש לרשותנו רשתות תקשורת בחינם כמו

תכנית טלוויזיה (יוטיוב), רדיו (פודקאסטים) ועיתון (פייסבוק ובלוגים)

שבהשקעת זמן ואולי עלות מינימלית להקמה אנחנו יכולים לנצל

כדי לקדם את עצמנו וספרינו.

היום קל מתמיד להגיע גם להוצאות לאור בחו"ל

ולבנות אימפריות,

כן, להרוויח מיליון שקל מהספר שלך זה לגמרי בהישג ידך!

מה צריך לעשות לשם כך?

1. להחליף דיסק במוח. להבין שזה אפשרי לגמרי

2. להיות מוכן להשקיע זמן, מאמץ וכסף כדי שזה יקרה,

3. להיות מוכן לצאת מאזור הנוחות שלך ולהיות מוכן לעשות דברים שמפחידים אותך,

ש'לא נעים' לך, כמו אשכרה לדבר עם אנשים ולהציג את עצמך

זה נכון לכל דבר בחיים. מי שמשקיע בעקביות ויוצא מאזור הנוחות שלו – מצליח בסופו של דבר.

והמלצה נוספת היא לדבר עם מי שכבר עשה את זה.

כי לשמוע את מי שכבר הצליח להגיע למקום שאתם רוצים

עוזר לכם גם להבין שזה אפשרי וגם ללמוד איך זה אפשרי.

רוצים לדבר אתי?

אשמח לעזור.

עדי

ktivatova@gmail.com

0523-394382

האגדה על עשר שנות העושר

איש עני אחד נתקל יום אחד בקבצן עוד יותר מסכן וחסר רגליים שביקש ממנו עזרה. העני נתן לו פרוטה ולפתע שינה הקבצן את צורתו לאליהו הנביא.

"בזכות נדיבותך," אמר אליהו הנביא, "תקבל עשר שנים של עושר. האם תרצה שיתחילו עכשיו או בסוף ימיך?"

ביקש העני להתייעץ עם אשתו ולחזור אליו. הוא הגיע לביתו וסיפר לאשתו את מה שאירע.

"בקש את שנות העושר עכשיו," אמרה לו, וכך היה.

ביתם הפך לאחוזה מרווחת. משרתים, בגדים יפים, מסיבות וכל טוב.

כעבור עשר שנים הגיע אליהו הנביא לביתם.

"שלום, באתי לקחת מכם בחזרה את כל העושר," אמר.

"חכה רגע," אמרה האישה. היא הלכה לאחד החדרים, הביאה ספרים עבי כרס ופתחה אותם לפניו.

"תראה," אמרה, "כאן רשומים כל התרומות שחילקנו מהכסף. אם תמצא מישהו שיעשה בכסף שימוש נכון יותר מאתנו,

העבר אליו את הכול."

אליהו הנביא חייך ונעלם, והעושר נשאר בידי הזוג לכל חייהם.

 

לכל אחד מאתנו יש מתנה קסומה כזו או אחרת – עשו בה שימוש נכון…

,

סלחו לעצמכם

אתמול הייתה שבת בראשית.

התחלנו לקרוא את התורה מחדש. וזה קונספט מדהים – "לקום מחר בבוקר ולהתחיל מבראשית".

אנשים רבים, רבים מדי, שאני פוגשת מודים בפניי שהם חולמים לכתוב ספר.

"זה יגיע, אני בטוח!" הם אומרים לי, ואומרים לי זאת שוב כאשר אני פוגשת אותם חמש שנים מאוחר יותר.

גם בתוכי ישנם ספרים שעוד לא נכתבו ואני רוצה לכתוב אותם,

כך שאני יודעת מה ההרגשה ללכת עם סיפור בבטן ולא להוציא אותו.

ההרגשה מתסכלת, ולפעמים אנו עלולים לכעוס על עצמנו.

"הבטחתי לעצמי בראש השנה שהשנה אכתוב את הספר, והנה שוב הגיע ראש השנה ועדיין לא עשיתי כלום.

אז הבטחתי לעצמי שאחרי החגים… אבל שוב הייתה עבודה, וילדים, וחופשה בחו"ל

ותוכנית הגמר של ריאליטי זה או אחר או סבתא מתה או עומס או עייפות… ושוב לא עשיתי כלום וחלפה עוד שנה."
אני רוצה שתסלחו לעצמכם.

אל תתנו למרמור ולכעס על עצמכם לעצור אתכם.

הדברים הללו נוטים להשפיע עלינו ולגרום לנו לחשוב שאם לא הצלחנו עד עכשיו כנראה זה לא בשבילנו, ו"מי אני בכלל שאכתוב ספר?"

סלחו לעצמכם על כל מה שלא עשיתם למרות שרציתם.

סלחו לעצמכם על הבטחות השווא שלא הספקתם לקיים עדיין.

פתחו קובץ חדש בוורד, והתחילו מבראשית.

באהבה
עדי

נ.ב
אם תרצו להתחיל בצורה נכונה ומסודרת, עם ליווי ותמיכה, בדקו מתי התאריך הבא של בוקר תכנון ספר:

בוקר תכנון ספר עלילתי (רומן, ספר ילדים, פנטזיה ומד"ב, סיפור חיים וכו')

בוקר תכנון ספר עסקי (ספרי הדרכה, ספרים שמשמשים כחלק מהשיווק לעסק)