איך תדעו אם הוצאה לאור מנסה לנצל אתכם

לקוחה שערכתי לה ספר, נקרא לה א', החלה לשלוח אותו להוצאות לאור. תוך פחות משבוע היא קיבלה תגובה נלהבת מאחת ההוצאות לאור הקטנות. תגובה בסגנון: "התלהבנו כל כך מספרך! אנחנו רוצים להוציא לך אותו לאור כשרוב המימון עלינו!"

וואו. אתם יכולים לנחש איזו התרגשות אחזה בא'. איזה כיף לקבל תגובה כזו. מיד היא תיאמה עם הוצאה זו פגישה לשבוע הקרוב. אותו שבוע היה השבוע הגשום עם הסערה המטורפת שגרמה לנתיבי איילון להיסגר וכך גם לכמה תחנות רכבת.

א' התקשרה לאותה הוצאה לאור וביקשה לדחות את פגישתה בשבוע.

ההוצאה לאור לא הסכימה.

כעבור כמה שעות קיבלה א' הודעה במייל שהיא הוסרה מרשימת התפוצה של אותה הוצאה לאור.

כן. ממש ככה. אם ההוצאה כל כך התלהבה מספרה, מדוע היא מוותרת עליו כל כך מהר? אז זהו, שלהוצאה לאור ההיא ממש לא היה אכפת מהספר שלה. אני בספק אם הם בכלל הספיקו לקרוא אותו בזמן כה קצר. אכפת היה להם רק לתפוס את א' ברשתם לפני שתקבל תגובות ממקומות אחרים ותוכל להשוות תנאים ומחירים.

אז הנה כמה טיפים לזיהוי הוצאה לאור שמנסה לנצל אתכם:

**שימו לב! מדובר בספרים באורך מלא כגון רומנים, פנטזיה, מתח וכדומה. לספרי עיון וספרי ילדים יש שינויים מעטים.

1. קבלת תגובה חיובית תוך פחות משבועיים – דגל אדום! אמנם ספרי הדרכה וספרי ילדים אפשר לזהות תוך חצי שעה אם מדובר במשהו שווה או לא, כשנוגע לרומן או ספר באורך מלא אחר, תגובה של פחות משבועיים אומרת בהכרח שלא קראו את ספרכם. לשם השוואה, להוצאות לאור הגדולות לוקח להגיב כחודשיים-שלושה. זה לא אומר שההוצאה לאור בעייתית או נצלנית, זה רק אומר שהיא לא קראה את ספרך מהתחלה עד הסוף.

2. מלחיצים אתכם להיפגש עמם עכשיו ומיד – נסו להרחיק את זמן הפגישה ותראו איזו תגובה אתם מקבלים

3. נאמר לכם בטלפון שיהיה מימון שרובו שלהם או מימון משותף ואין לזה זכר בפגישה עצמה (אגב, אם דורשים מכם מעל 20,000 ש"ח זה לא "מימון משותף", זה בקושי "הנחה") או יותר גרוע, אומרים לך בטלפון (או גורמים לך לחשוב) שיש אופציה שהם יממנו את הספר ובפגישה פתאום מתברר שהם רוצים כסף.

4. הצעת המחיר בפגישה פתוחה לשבוע ימים בלבד או משהו כזה. – שוב, לחץ לא הוגן לסגור את העסקה מבלי יכולת לפגוש הוצאות אחרות ולהשוות מחירים. הכלל הוא כזה: אם הן לא רוצות שתשווה מחירים ותנאים, זה כנראה בגלל הסיבה שהתנאים שלהם גרועים. הספר שלך לא חלב ולא מתקלקל אחרי שבועיים ולא בורח לשום מקום. אם הם לא רוצים אותו כעבור שבוע, כנראה שמעולם הם לא רצו את הספר באמת, אלא רק את כספך.

5. תשובות מתחמקות. תשאלו את בעלי ההוצאות לאור אם יצאו להם רבי מכר, תבקשו שייתנו לכם שמות של סופרים שהוציאו אצלם יותר מספר אחד – כל אלו נתונים שההוצאות לאור מאוד יתגאו בהם. אם הם מתחילים לגמגם ולהתחמק, משהו לא בסדר.

אז אני מקווה שעזרתי קצת.

בכל אופן, הכלל הוא פשוט: לעולם לא לחתום בפגישה ראשונה עם הוצאה לאור. קחו את החוזה הביתה, חשבו, התייעצו עם מקורבים, התייעצו בפייסבוק עם אנשים שהוציאו באותה הוצאה, לכו לחנויות הספרים ותשאלו את המוכרים לגבי ההוצאה הזו ומה הם חושבים עליה, פנו אליי – אני אוספת מידע על שביעות הרצון של סופרים מההוצאות שהוציאו בהן. ובקיצור, אל תחתמו מתוך התרגשות וחנופה. עשו מחקר וסקר שוק, ואם ההוצאה לאור לא מאפשרת לכם לעשות זאת – ברחו ממנה.

אשמח לתגובותיכם!

, ,

הטעות הגורלית שעושים כותבים רבים

אם הווידאו לא עולה תוך כמה רגעים – לחצו כאן

דף מקדים- עשה ואל תעשה

דף מקדים הוא דף המצורף לכתב ידכם בזמן השליחה להוצאות לאור, המציג אתכם ואת סיפורכם ומבקש ומההוצאה לשקול להוציא אותו לאור

דברים שאסור בהחלט לכתוב בדף המקדים:
א. "עשיתי סדר בבית ומצאתי את כתב היד הזה שכתבתי לפני 20 שנה ומעולם לא שלחתי"- ההוצאה מבינה את זה כך: מצאתי זבל זרוק בבית ואני שולח אותו לכם. באותה מידה אתה יכול להוסיף ליד זה גם כמה בקבוקים שבורים ובגדי תינוקות קרועים. יש להם בערך את אותו הסיכוי לצאת לאור.
ב. "אמא שלי, חמותי ועוד הרבה אנשים שלא מכירים אותי קראו ואהבו, ולחצו עלי לשלוח להוצאות לאור"- ההוצאה מבינה את זה כסימן לחובבניות ומיד מקטלגת את הספר עם רושם ראשוני נמוך ודעות קדומות רעות
ג. "אתם הוצאה לאור מדהימה ומעולה עם הספרים הכי טובים בשוק! אני אוהב ומעריץ אתכם!" – שוב, סימן לחובבניות. היו ענייניים ואל תנסו ללקק.
ד. אין צורך לכתוב תקציר של העלילה. אפילו עדיף שלא תכתבו. כתב היד מגיע ללקטור ללא הדף המקדים והוא כותב בחוות הדעת שלו תקציר מדעתו. אם התקציר שכתב הלקטור שונה באופן מהותי מהתקציר שאתה כתבת, למשל לגבי דגשים אחרים בעלילה או מסר שונה, זה יוצר בעיה כי העורך חושב שאתה לא מבין מה כתבת או שלא הצלחת לשדר את מה שהתכוונת אליו, ווזה הופך אותך לסופר פחות טוב וכך גם יורד הרצון שלהם להוציא את ספרך.
ה. "הספר שלי שואב השראה מסופר X\ כל מי שאהב את הספר X יאהב גם את שלי" דברים כאלה , בדומה לתקציר העלילה, עדיף לתת ללקטורים לקלוט לבד ולציין בעצמם.
ו. "נולדתי בפתח תקווה בשנת תרפפ"ו , סיימתי תואר ראשון במדעי המחשב ואני עוסק כמתווך דירות כבר 30 שנה" – קורות חייך אינם מעניינים , במיוחד כאשר הם לא קשורים לכתיבה או ספרות.

מה לכתוב בדף המקדים? דף מקדים לדוגמה

לכבוד הוצאת ________
שלום,
שמי X ואני שולח אליכם את כתב היד שלי "שם הספר".
אשמח להתקבל להוצאתכם.
פרטי התקשרות:
טל':
סלולרי:
מייל:
כתובת:
תודה

 מה עוד אפשר להוסיף לדף המקדים?

א. ניתן להוסיף מידע חשוב לגבי כתב היד כגון האם מדובר ברומן או אוסף סיפורים קצרים, ספר עיוני בנושא כך וכך, ספר מתנה, ספר ילדים או נוער, רומן מכתבים, מדע בדיוני וכד'. הסיבה לפירוט הז'אנר היא בשביל שמי שמקבל את כל הספרים יידע להעביר את כתב היד שלכם לאחראי על התחום המתאים וללקטור שאוהב את הז'אנר והתחום, וכך להעלות את הסיכוי שהוא יאהב את הספר.
ב. אם מדובר בסיפור אמיתי או רומן המבוסס על סיפור אמיתי, ניתן להוסיף זאת, אם כי זה עלול גם לפגוע בסיכויי הספר כיוון שאנשים חובבניים רבים שולחים ספרי חיים לא טובים להוצאות.
ג. אפשר להוסיף פרטים שיגרמו לעורכי ההוצאה לקחת אותך ברצינות כגון לימודי ספרות אקדמיים, לימודי כתיבה יוצרת תחת מישהו מפורסם, זכיות בתחרויות כתיבה, פרסומים קודמים של טקסטים וכדומה
ד. אם יש לכם המלצה בכתב של סופר מוערך או עורך ספרותי

תהליך הוצאת ספר לאור

תהליך הוצאת ספר לאור

אזהרה – המאמר הבא רווי ציניות באופן קצת מוגזם, עם זאת הוא משקף את המציאות העגומה

אנשים שנמצאים במהלך כתיבת ספר או לאחר סיומו נתקעים בשאלה: "מה השלב הבא?" אז הנה התשובה

ובכן, קודם כל אקדים ואומר שלא חייב להיות `שלב הבא`. כן, תופתעו, אבל לא כל אוסף מילים כתוב צריך להמשיך את דרכו הלאה. היית צריך להוציא משהו מהמערכת, טוב ויפה, אבל למה שהלקטור בהוצאה לאור יסבול מכך? סופרים גדולים יודעים את זה ולעתים גונזים מאות עמודים כתובים עד שהם מתחילים את הספר החדש שלהם. גניזה לא אומרת שאתם לא טובים, היא אומרת שהטקסט הספציפי הזה לא מספיק טוב, ודרוש הרבה אומץ כדי לוותר על ההשקעה הגדולה ולתת לה ללכת. אך מכיוון שגניזה זה דבר שאפשר להחליט עליו גם במהלך השלבים הבאים, אין בעיה להמשיך הלאה

שלב ראשון – קבלת פידבק

הגישו את כתב ידכם לחוג המכרים הקרוב ואפילו לאנשים שלא מכירים אתכם. בקשו מהם לתת לכם ביקורת נוקבת ללא רחמים. אם מישהו אומר לכם שכתב ידכם מעולה, מצוין ולא צריך לשנות בו דבר – תיהנו, תגידו לו יפה תודה וחפשו מישהו אחר. (לכל הפחות בקשו ממנו שירחיב כמה שיותר מה בדיוק הוא אהב בסיפורכם.) חפשו את המכרים שיכולים להעשיר אתכם בביקורת בונה. עם זאת, קחו הכול בפרופורציות. לא כל רעיון שיש למישהו בהכרח גם מתאים לסיפור שלכם. אם חבריכם אינם בתחום הספרות, רעיונותיהם והערותיהם יכולים לעתים גם לפגוע בסיפור

לכן, הקשיבו בתשומת לב לכל ההערות, אך שיקלו אותן בזהירות. מומלץ, במיוחד בספר ראשון, להיעזר בעורך ספרותי, סופר או לקטור אשר ייתן לכם חוות דעת מקצועית על כתב ידכם. כך תוכלו לשפר באופן נכון את כתיבתכם ,ואף אם בסופו של דבר הספר ייגנז, עדיין קיבלתם שיעור חשוב בכתיבה שיעזור לכם בכתיבת הספר הבא

שלב שני – הגהה ותיקונים

לאחר שקיבלתם הערות, המלצות, ביקורות ורעיונות, הגיע הזמן ליישם אותם. חיזרו אל כתב ידכם, מחקו, הוסיפו, הרחיבו, שנו, החליפו, הזיזו וכו` לפי הצורך. השלב ייקח לכם כמה חודשים טובים ממילא, אז אין מה למהר. עבדו באופן מסודר, בהתמדה ובתשומת לב

שלב שלישי – עוד ה-פעם! עוד ה-פעם!

אם חשבתם שתוכלו לקבל כמה הערות, לתקן והספר יהיה מושלם – טעיתם בגדול. יש לחזור על שלבים 1 ו-2 לפחות 4 פעמים בשביל תוצאה ראויה לשמה. כן, זו עבודה קשה, סיזיפית לעתים, מונוטונית ומשעממת או מעצבנת לרוב, ויש סיכוי שתגיעו למצב בו בא לכם כבר להקיא מהספר של עצמכם ולא לראות אותו יותר לעולם. ראו הוזהרתם. אגב, כבר אמרתי שגניזה היא לא דבר נורא כל כך?

שלב רביעי – שליחה להוצאות לאור

אז לאחר כמה וכמה סבבי הגהות החלטתם שכתב ידכם מושלם או לפחות הגיע למיצוי הפוטנציאל המלא שלו ואתם רוצים להוציאו לאור. כאן יש כמה שלבים

א. בתחילה כדאי לעשות `סקר שוק` לגבי הוצאות לאור. כנסו לחנויות הספרים, ובידקו את שמות ההוצאות לאור שהוציאו ספרים מאותה סוגה (ז`אנר) או סגנון כמו כתב ידכם.

ב. כנסו לאתרי האינטרנט של ההוצאות אליהן אתם רוצים לשלוח את כתב היד ובררו מה דרישותיהם. אם זו רוצה שתשלחו בדואר בפונט אריאל 12 ברווח שורה וחצי והשנייה רוצה שתשלחו במייל קובץ וורד ולא PDF, כך יהיה. הדפיסו את כתב ידכם בנפרד לכל הוצאה לפי ההנחיות הספציפיות של כל אחת (רוב ההוצאות לא מוכנות לקבל כתבי יד במייל, אך זו מגמה שמשתנה). אגב, לפני ההדפסה הקפידו להוסיף את פרטי ההתקשרות עמכם לפחות בעמודים הראשון והאחרון של כתב היד. בדרך כלל אין צורך בכריכה, גומייה מספיקה

ג. שליחת ההדפסות להוצאות לאור דרך הדואר. כדאי להוסיף לכתב היד עמוד נוסף עם מספר פרטים עליכם והסבר קצר על הספר. ממש קצר.

כפי שראיתם, התייחסתי כאן לשליחה להוצאות מרובות בו זמנית כיוון שיש לכך יתרונות רבים לעומת שליחה להוצאה יחידה

שלב חמישי – ציפייה מורטת עצבים

הספר גמור ונשלח, ונותר רק לחכות לתשובות מההוצאות לאור. זמן קבלת התשובה יכול לנוע בין כמה שבועות ועד לחצי שנה. בזמן הזה אתם יכולים לנוח, להתמקד במשפחה, להתפלל, להתמכר לשוקולד, להתחיל לכתוב את הספר הבא ועוד. בכל מקרה, אל תנדנדו להוצאות בשאלות `מה קורה עם התשובה?`. אם לאחר שלושה חודשים לא קיבלתם שום תשובה, רק אז התקשרו להוצאה ובררו בנימוס מה המצב.

שלב שישי – קבלת התשובה

יום אחד אתם בודקים את תיבת הדואר הרגיל או האלקטרוני והנה הודעה מההוצאה. אמאל`ה!!! לא משנה כמה תפילות לבורא עולם תגידו באותו רגע, בסופו של דבר הסקרנות והתקווה יגברו על הפחד ואתם תפתחו ותקראו את ההודעה. כאן יש שתי אופציות: או שהתקבלתם (אמן ואמן) או שלא (חס וחלילה טפו טפו טפו).

אם לא התקבלתם באף הוצאה ששלחתם אליה יש לכם כמה אופציות:

א. לשלוח להוצאות נוספות שלא שלחתם אליהן קודם. הסיכוי קלוש אבל מה לא עושים בשביל זיק התקווה.

ב. לחזור על עוד כמה סבבי הגהה ולשלוח שוב להוצאות הראשונות. (ההוצאות לאור הגדולות לא יקבלו את הספר בפעם השנייה, אבל הוצאה במימון עצמי כן)

ג. החלטה להוציא את הספר לאור בהוצאה עצמית – כלומר, החלטה להוציא כסף בשביל להיתקע בבית עם ערימות של ספרך

ד. כבר אמרתי שגניזה היא לא דבר נורא כל כך? הממ

אם התקבלתם להוצאה לאור גדולה ומוכרת (הכוונה לכזו שלא דורשת מכם כסף על הוצאת הספר לאור) אזי, לאחר שפראמדיקים הוציאו אתכם מההלם או טיפלו במיתרי הקול שלכם ו-או בחבורות הכחולות מהנפילה מהכיסא, מתחיל השלב הבא.

שלב שביעי – עבודה מול ההוצאה לאור

העבודה מול ההוצאה היא תהליך ארוך הלוקח בממוצע כשנה. לתהליך זה מגיע לקבל מאמר נפרד, אך בינתיים כדי לסבר את האוזן נסביר קצת בקצרה.

הדבר הראשון שעושים הוא חתימת חוזה, בו ההוצאה מקבלת את הזכויות על הספר או חלקן, ומוחלט על גובה התמלוגים שתקבלו מהמכירות. אחר כך ימנו לכם עורך אשר יעבור שוב פעם-פעמיים-שלוש על כתב היד, יציע שינויים, תוספות וכו` אתם כבר תכירו את הנוהל. לאחר מכן, או לפעמים תוך כדי ההגהות, יעצבו לספרכם כריכה, יעשו לו עימוד (חלוקה לעמודים בצורה שתופיע בספר המודפס), יחליטו על מספר עמודים, סוג הדפים, סוג הכריכה וכדומה. השפעתכם ורצונותיכם לגבי כל הדברים הנ"ל תלויים בהתנהלות ההוצאה לאור או בחוזה הספציפי שחתמתם

שלב שמיני – הספר יצא לאור!

זהו שלב האופוריה, בו תחבקו ותלטפו את הספר שלכם, תביטו בו בהערצה כלא מאמינים, תקפצו באוויר ותחבקו אנשים זרים. כמו כן, רוב הסיכויים שתביכו את עצמיכם בחנות הספרים כאשר תראו אותו בפעם הראשונה. אבל אח! איך אנו רוצים שיום יבוא ונביך את עצמנו בחנות הספרים! אמן

שלב תשיעי – שיווק

בארץ הקטנה שלנו יוצאים מדי יום עשרות כותרים, ומה שלא נמכר תוך זמן קצר יורד מהמדפים. לכן חשוב לפרסם את הספר בכל דרך אפשרית. ההוצאה לאור אחראית לכך בעיקרון, והיא בוודאי תזמין אתכם לאירוע השקה או אירועי חתימות בשבוע הספר, אבל עדיין יש לה כותרים רבים והיא אינה יכולה לפרסם את כולם.

אז מה אתם יכולים לעשות?

א. הדבר הראשוני והברור מאליו הוא לספר לכל משפחתכם וחבריכם, לתת להם עותקים במתנה ולבקש מהם לספר הלאה למכריהם. כמו כן, תנו עותקים לסופרים או מפורסמים ובקשו מהם ביקורת כתובה שתוכלו לפרסם.

ב. להקים אתר אינטרנט או בלוג או דף פייסבוק המוקדש לספר, עם תקציר, פרק ראשון, קצת מידע עליך, ביקורות טובות וכדומה

ג. לשלוח עותקים לעיתונאים ולספר להם על ילדותכם העשוקה \ נטיותיכם המיניות \ הגירושים הקשים וכדומה. בררו עם ההוצאה למי היא שולחת כדי שלא יהיו כפילויות, אבל העיקרון ברור – נסו להתראיין לעיתונות ולטלוויזיה ככל האפשר, לתת הרצאות בחוגי ספרות ומועדוני קריאה, לארגן ערב הקראה וכדומה.

שלב עשירי – שגרה זה רע?

זהו, לאחר כמה חודשים עד שנה לאחר יציאת הספר ישוב השקט , ואתם תכנסו לשגרה. בכל שנה ההוצאה תעדכן אתכם לגבי היקף המכירות והתמלוגים (הזעומים) שקיבלתם, ואתם תהיו פנויים לכתיבת הספר הבא.

אז בהצלחה!

הבעיות של הוצאה לאור במימון עצמי

הבעיות של הוצאה לאור במימון עצמי

הבעיות בהוצאה לאור קטנה

אנשים כותבים ספר כדי לפרסם אותו. סיפורים קצרים יכולים לשבת במגירה אבל ספר באורך מלא צועק לכותבו `פרסם אותי!`פרסם אותי

הבעיה היא שרוב הספרים לא מתקבלים בהוצאות לאור הגדולות והנחשבות. לעתים מטעמי חוסר התאמה לאופי ההוצאה, לעתים מטעמים כספיים ושיווקיים, אך לרוב מהטעם הפשוט שכתב היד אינו טוב דיו לפרסום.

כאשר כתב יד אינו מתקבל ע"י הוצאה גדולה, נותרת לכותב אופציה אחרת – להוציא את הספר בעצמו בהוצאה פרטית. אבל כאן טמונות בעיות וסכנות אחרות.

א. אחת הבעיות הגדולות היא שההוצאות הקטנות מרוויחות על החלומות של הכותבים המתחילים הרוצים לפרסם את הספר ויהי מה, ולכן מעודדות את הכותב שספרו טוב ובעל פוטנציאל, ושכדאי לו להדפיס אצלם עותקים רבים ככל האפשר, אשר יוזילו לו עלויות ויגרמו לרווח גבוה יותר. במציאות, זה גורם לכך שרוב הכותבים נתקעים עם ערימות ספרים גבוהות במחסן לאחר שהוציאו עליהם סכום כסף מכובד. מה שמוביל אותנו לבעיה השניה.

ב. ההוצאות הקטנות עובדות עם הכותב רק בשביל להדפיס את כתב היד ולהפכו לספר. הם עובדים על העימוד, עיצוב הכריכה, סוג הדפים ופונט האותיות וכדומה. ברגע שהספר מודפס במספר העותקים שבחרת, נגמר תפקידם. אין להם אינטרס שתמכור אפילו עותק אחד. לכן כל השקעת הזמן והכסף על שיווק הוא עליך. זה מסובך עוד יותר כיוון שלרוב האנשים אין ידע ויכולות מספיקות בשיווק רציני, וכך גם ההשקעה בשיווק אינה מניבה את התוצאות הרצויות.

ג. בעיה חמורה נוספת היא תפיסת הקהל את ההוצאות העצמיות. יכול להיות שבחרת הוצאה עצמית בעלת סטנדרטים גבוהים במיוחד וספרך בהחלט ראוי לפרסום, אבל הקהל הרחב תופס, ודי בצדק, את הספרים היוצאים בהוצאה עצמית כפחות טובים מהספרים היוצאים בהוצאות הגדולות. וכאשר יש בהוצאות הגדולות מבחר ספרים שלא ניתן לסיים בכמה גלגולי חיים, מדוע שאנשים יקנו איזה "חתול בשק", ספר של כותב לא מוכר, שלא התקבל להוצאה גדולה ואין מושג מה הרמה שלו

אז מה כדאי לעשות?

א. לפני שחותמים עם הוצאה לאור קטנה, שילחו את כתב ידכם לקבלת חוות דעת מאדם מקצועי ניטרלי, אשר אין לו אינטרס להגיד לכם שהספר מצוין. במחיר לא גבוה במיוחד, תוכלו לדעת מהי רמתו האמיתית של כתב ידכם, ותלוי אצל מי תעשו זאת, תוכלו לקבל גם טיפים לשיפור (אצלי כמובן תקבלו אותם). חוות דעת כזו יכולה לחסוך לכם כסף רב ועוגמת נפש רבה עוד יותר. הרי אינכם רוצים להשקיע את מיטב כספכם, כמה אלפי שקלים, על הוצאת ספר עצמי רק בשביל לקבל תגובות כמו `שמע… זה לא משהו

 

ב. חישבו טוב טוב מדוע אתם מעוניינים להוציא את כתב היד לאור. ברור שאתם אוהבים אותו ושהשקעתם בו המון , אבל האם הוא באמת טוב מספיק למכירה לאנשים זרים? ואם הספר ייגנז יקרה משהו? הבינו שאין זה נורא כל כך אם ספר שכתבתם יישאר אצלכם במחברת או במחשב או מקסימום ייצא בעשרה עותקים לחלוקה למשפחה וחברים וזהו. חבל על הכסף, המאמץ והלחץ שבשיווק ספר פרטי, וכדאי להשקיע את המאמצים בכתיבת ספר חדש שאולי יהיה טוב יותר מהקודם ויצליח להתקבל להוצאה גדולה. הבינו שזה באמת לא נורא כל כך אם לא תוציאו את הספר לאור. באמת שלא.


ג. אם כבר החלטתם בכל זאת להוציא את ספרכם בהוצאה קטנה, בררו האם יש לה אינטרס כלשהו שתצליחו למכור ואם יש להם יכולות הפצה, תשאלו כותבים אחרים שהוציאו בהוצאה זו איך היה ואם הם מרוצים, וערכו סקר שוק נרחב.


ד. הוציאו בפעם הראשונה לא יותר מ- 200 עותקים. כך אם אתם נתקעים עם סטוק הוא לא יהיה גדול מדי, ואם אתם מצליחים למכור טוב, תמיד אפשר להוציא מהדורה חדשה עם עותקים נוספים.


ה. תנו עותקים במתנה למשפחה וחברים, לעורכים ועיתונאים ובנו אתר אינטרנט לספריכם


ו. אם החלטתם להוציא את הספר לאור במימון עצמי ללא הוצאה לאור, אלא באופן עצמי לחלוטין, עשו סקר שוק מקיף ורציני. אל תתפתו להוזיל עלויות על ידי עריכה של דודה שלך ודפוס של אבא של החבר של הבן שלך. חפשו אנשי מקצוע רציניים, אמינים ומקצועיים, והוציאו ספר באיכות גבוהה


שיהיה בהצלחה!

לפני השליחה להוצאה לאור

לפני השליחה להוצאה לאור

לפני שאתם שולחים את כתב ידכם להוצאה לאור, ודאו כמה נקודות חשובות:

א. הספר שלם ומושלם מבחינתכם

"מה הכוונה ב"שלם ומושלם?

א. מדובר בספר שלם, כלומר באורך מלא. ההוצאות לאור אינן מקבלות רעיונות לספרים, פרקים ראשונים של ספר, טיוטות לא מעובדות, מספר מועט של סיפורים קצרים או שירים שלא מספיקים למלא ספר שלם וכדומה. אלא אם מדובר באלבומים מיוחדים

ב. אתם מרוצים לחלוטין מהתוצאה ומבחינתכם הספר יכול לצאת כפי שהוא. אם אתם חושבים שספרכם עדיין לא מוכן או חשים שהוא עדיין לא מספיק טוב, אז הוא מן הסתם באמת לא מוכן ולא יתקבל, וחבל לבזבז זמן וכסף על השליחה

ג. הספר עבר שכתובים ועריכה ואינו משהו שזרקתם על הדף ושלחתם להוצאות לאור כדי לראות מה יקרה. הספר חייב להיות הכי מושלם שהוא יכול להיות כיוון שאין כמו רושם ראשוני

שימו לב – ההוצאות אינן רואות בעין יפה כתבי יד שחוזרים אליהן בפעם שנייה או שלישית! לכן השליחה הראשונה חייבת להיות של ספר מוגמר ומושלם

מכאן רואים עד כמה גדולה החשיבות של חוות דעת מקצועית ועריכה לפני השליחה להוצאות לאור במיוחד בספר ראשון

ב. כתב היד מודפס עם כל הפרטים

א. כתב היד מודפס. הוצאות לאור אינן מקבלות כתבי יד הכתובים בכתב יד, ורובן אינן מקבלות קבצי וורד או קבצים ממוחשבים אחרים. אך ורק דפים מודפסים.

ב. מומלץ לוודא שאין שגיאות כתיב או הקלדה כי זה נותן מיד אווירה של חוסר מקצוענות

ג. שמכם, כתובת הבית והמייל ומספר הטלפון רשומים לפחות בעמוד הראשון והאחרון של כתב היד

ד. עמודי כתב היד ממוספרים. עניין זה קריטי אם אינכם כורכים את דפי כתב היד

ג. יש התאמה להוצאה הספציפית אליה אתם שולחים

א. ההוצאה לאור אליה אתם עומדים לשלוח את ספרכם אכן עוסקת בספרים מאותו ז'אנר או סגנון כמו כתב ידכם

ב.כתב היד תואם את הנחיות השליחה של ההוצאה לאור אליה אתם עומדים לשלוח. זו נקודה חשובה מאוד. אם הם ביקשו רווח כפול, הדפסה על צד אחד של הדף בלבד, גודל מסוים של אותיות וכדומה – עשו זאת. בדרך כלל אין צורך לכרוך את כתב היד

ג. אם הנכם רוצים שכתב היד יחזור אליכם, צרפו מעטפה גדולה מבויילת עם כתובתכם

ד. ודאו האם ההוצאה אליה אתם שולחים דורשת סכום כסף על הטיפול בכתב היד או לא. אם כן, ודאו שאתם שולחים את הסכום המבוקש

ה. אם אתם מוסיפים דף מקדים יחד עם כתב היד, ודאו שהוא ממוען להוצאה שאתם שולחים אליה. למידע נוסף וטיפים עשה ואל תעשה לדף המקדים לחץ כאן

הצטיידו בהרבה סבלנות

ההוצאות מקבלות כתבי יד רבים ולוקח להם זמן לעבור על כולם ולהגיע אליך. להפך, ככל שזמן הגעת התשובה מתארך זה סימן טוב שכן כנראה כתב היד עבר לבחינה נוספת ולא נפסל על הסף. (רק שימו לב שבתקופות של ראש השנה ופסח יש עומס גדול יותר וייקח לתשובה זמן רב יותר להגיע.) חשוב לא לנדנד להוצאה לגבי תשובה. חכו בסבלנות. רק אם לאחר כשלושה חודשים עדיין לא קיבלתם תשובה, התקשרו לברר בנימוס

לכמה הוצאות לאור כדאי לשלוח

התשובה – לכמה שיותר, אבל רק להוצאות הרלוונטיות, כמובן. אין הרבה טעם בשליחת ספר על רובוט מהעתיד שרוצה להשתלט על העולם להוצאה שעוסקת בשירה לירית בלבד. כמו גם שאין טעם שתשלחו את ספרכם להוצאה לאור קטנה אם אין ברצונכם להשקיע כסף משלכם בהוצאת הספר לאור.

היתרונות לשליחה להוצאות לאור רבות הן:

חיסכון בזמן

כל הוצאה לאור, והגדולות במיוחד, מקבלות כתבי יד רבים. זמן התגובה וההחלטה שלהם נע בין חודשיים לשישה חודשים. אם תשלח רק להוצאה אחת, תחכה למכתב הסירוב ורק אז תשלח להוצאה הבאה בתור… נו, לא צריך להיות גאון מתימטי כדי לראות שזה ייקח ה-מ-ו-ן זמן

פסיפס תגובות

ההוצאות לאור בדרך כלל אינן מסבירות מדוע הוחלט לדחות את כתב היד, לכן אם תשלח רק להוצאה אחת ותקבל סירוב, זה אינו אומר דבר על רמתו של הספר או הפוטנציאל שבו או הסיכוי שיש לו להתקבל בהוצאות אחרות (גם את הארי פוטר דחו כמה וכמה מו"לים). ככל שתשלח להוצאות רבות יותר, תוכל לקבל מחלקן מילה או שתיים לגבי ספרך וכך לקבל תמונה טובה יותר לגבי הבעיות שלו והסיבה לסירוב

מרחב תמרון

אם שלחתם להוצאה אחת והיא קיבלה אתכם, אין לכם זמן לשלוח להוצאות אחרות ולשאול אותן אם הן רוצות להציע לכם הצעה אטרקטיבית יותר כגון תמלוגים גבוהים יותר. אתם 'תקועים' כביכול רק עם מה שאותה הוצאה תציע לכם. לעומת זאת אם שלחתם להוצאות רבות והתקבלתם ביותר מאחת, אזי יש לכם מקום לבחירה אישית והטבת התנאים


בהצלחה!