הקטנצ'יק שלי בן שבעת החודשים נכנס היום לפעוטון.
הוא נהנה מאוד.
איך אני יודעת?
כי כשהגעתי לקחת אותו הביתה
הוא שכב על הבטן על שטיח הפעילות ושיחק בצעצוע,
אמרתי לו שלום, והוא חייך אלי, והמשיך לשחק.
הרמתי אותו, והוא חייך אליי, אמר לי משהו בג'יבריש
ואז כמעט קפץ מהידיים שלי לעבר הצעצועים שעל הרצפה.
הנחתי אותו שוב על הבטן, והוא חזר לשחק, מתעלם ממני.

כשאוהבים לעשות משהו
לא רוצים להפסיק,
ואם כן הייתה הפסקה אז שמחים לחזור.

גם אני נהניתי היום מאוד.
סוף סוף, לאחר 'חופשה' שבה כמעט ולא הצלחתי להגיע למחשב
חזרתי היום לעבוד וסיימתי עריכה שהתעכבה.
ווווואאאאאוווו! איזה כיף!

אני מקווה שגם אתם חזרתם לעבודה או ללימודים
בשמחה והנאה, התרגשות וציפייה.
אני מקווה שכמוני זה קורה לכם בכל יום ראשון.
תחושת ה"איזה כיף! חוזרים לעבודה!"

אבל אם מה שאתם עושים כיום לא מספק אתכם,
ואתם לא מאושרים ב- 100%
זה הזמן לחשוב מה אפשר לשנות, להוריד או להוסיף לחיים שלכם.

ולי יש הצעה:
אם אתם חושבים שתהיו מאושרים הרבה יותר, כמוני, לעבוד בעריכת ספרים
כתוספת הכנסה או כעסק, אני מגבשת קבוצה לקורס ייחודי בארץ
שבו אלמד את הסודות שלי והשיטות שלי לעריכה ספרותית
אכשיר עורכים ספרותיים ואעביר עבודה בתשלום לטובים.

כאן הפרטים על קורס העריכה
(הקורס מצוין לעורכים לשוניים שרוצים לקבל כלים לעריכה ספרותית)

אז שנה טובה, מהנה ומרגשת!
עדי