האגדה על עשר שנות העושר

איש עני אחד נתקל יום אחד בקבצן עוד יותר מסכן וחסר רגליים שביקש ממנו עזרה. העני נתן לו פרוטה ולפתע שינה הקבצן את צורתו לאליהו הנביא.

"בזכות נדיבותך," אמר אליהו הנביא, "תקבל עשר שנים של עושר. האם תרצה שיתחילו עכשיו או בסוף ימיך?"

ביקש העני להתייעץ עם אשתו ולחזור אליו. הוא הגיע לביתו וסיפר לאשתו את מה שאירע.

"בקש את שנות העושר עכשיו," אמרה לו, וכך היה.

ביתם הפך לאחוזה מרווחת. משרתים, בגדים יפים, מסיבות וכל טוב.

כעבור עשר שנים הגיע אליהו הנביא לביתם.

"שלום, באתי לקחת מכם בחזרה את כל העושר," אמר.

"חכה רגע," אמרה האישה. היא הלכה לאחד החדרים, הביאה ספרים עבי כרס ופתחה אותם לפניו.

"תראה," אמרה, "כאן רשומים כל התרומות שחילקנו מהכסף. אם תמצא מישהו שיעשה בכסף שימוש נכון יותר מאתנו,

העבר אליו את הכול."

אליהו הנביא חייך ונעלם, והעושר נשאר בידי הזוג לכל חייהם.

 

לכל אחד מאתנו יש מתנה קסומה כזו או אחרת – עשו בה שימוש נכון…

0 תגובות

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *